טקס חלוקת תואר B.Ed תשע"א

מאת אשר פרשני,
מנהל אדמיניסטרטיבי

ביום שלישי, כ"ה במרחשוון תשע"א (2 באוקטובר 2010) התקיים טקס חלוקת תארים במכללה בקמפוס אלקנה.
באודיטוריום מלא מפה לפה נכחו ראשי המכללה, נציג משרד החינוך, נציגי סגל המרצים והמנהלה, אורחים, בוגרות ובני משפחה.
הטקס נפתח בכניסה מרשימה של הבוגרות על רקע נגינת הפסנתר בקצב מארש שלווה במחיאות כפיים קצביות וסוערות.
בדברים ובברכות כיבדו את הנוכחים הרב חיים פוגל, יו"ר חבר הנאמנים וד"ר שרגא פישרמן, המשנה האקדמי.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, קידם בברכה את חבר הכנסת זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת לשעבר ניסן סלומינסקי, מר דוד בוסקילה, נציג האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הרב חיים פוגל, יו"ר חבר הנאמנים במכללה, הרב חיים סבן, המשנה לנשיא המכללה, סגל המרצים, האורחים והבוגרות. בדברי ברכתו הדגיש את מחויבות השליחות של בוגרותינו ואיחל להן הצלחה בדרכן החינוכית החשובה לעם ישראל.
חבר הכנסת זבולון אורלב הרצה על הנושא: "חינוך רשמי וחינוך מוכר – הילכו שניהם יחדיו". בדבריו, סקר את ההיסטוריה של בתי הספר הפרטיים במגזר הדתי הלאומי, את האוכלוסיות המאכלסות בתי ספר אלו ואת הקשיים שנוצרו במהלך השנים בבתי ספר הממלכתיים-דתיים. חבר הכנסת זבולון אורלב הצביע על הבעיות והתווה כיווני מחשבה ודרכים לפתרון. בסיום דבריו איחל לבוגרות שתשתלבנה בהצלחה במערכת החינוך הממלכתית-דתית.
בשם הבוגרות דיברה רינת אברהם שהציגה בצורה מרשימה ביותר את ה"אני מאמין החינוכי" שלה ושילבה אותו בדברי חז"ל.
קטעי נגינה מוכרים ומרגיעים בפסנתר השמיע אביתר ליברמן.
את הטקס הנחה כרגיל בחן ובטוב טעם מר ציון ששון.

חנוכת אגף מעונות ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף

מאת אשר פרשני,

מנהל אדמיניסטרטיבי

ביום שני, י' במרחשוון תשע"א (18 באוקטובר 2010), נחנך אגף מעונות חדש ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף.
הטקס התקיים בחזית בניין המעונות כשהאורחים ישובים על כיסאות על הדשא הירוק שכבר צמח ושמשיות לבנות מגֵנות על האורחים מפני השמש היוקדת.
בטקס נכחו הגב' שומכר-צימברקנוף, בני משפחה וידידיה, נציגי המכללה וסטודנטיות המתגוררות בבניין החדש.
הטקס החל בהסרת הלוט מעל השלט המוצב בכניסה לבניין על ידי הגב' שומכר-צימברקנוף.
מר יואל קושיצקי, יו"ר הוועד המנהל במכללה, קרא את הכיתוב בעברית ובאנגלית. יואל סקר בכמה משפטים, לטובת האורחים שזה להם הביקור הראשון במכללת אורות, את המסלולים וההתמחויות לתואר ראשון ולתואר שני ואת מגוון הפעילויות המתקיימות בקמפוס אלקנה ובקמפוס רחובות.
מר קורט רוטשילד, נשיא המזרחי העולמי התכבד בקביעת המזוזה לבניין החדש.
הרב ד"ר יהודה פליקס, ראש המכללה הראשון ומייסדה, שהבניין החל להיבנות עוד בתקופת כהונתו, ציין בדבריו את תרומתו של מר צימברקנוף ואת רצונו העז של לקדם את בינוי המעונות מחד גיסא ואת הקושי לגמור את הבניין מאידך גיסא.
נציג המשפחה, מר מייקל שומכר, סקר את מהלך חייו של מר אירווינג צימברקנוף, את מחויבותו הבלתי מתפשרת להוריו ולמשפחתו ואת מסע חייו עד לעלייתו לארץ. הוא ציין שמר צימברקנוף נפטר חודשים מעטים לפני חנוכת הבניין ולא זכה לראותו בתפארתו.
חלקו השני של האירוע התקיים באולם ההרצאות המרכזי במתחם לימודי התואר השני ואליו הצטרפו עשרות סטודנטיות נוספות.
חלק זה נפתח בדבריו של מר ג'רי רוזנפלד, איש טורונטו, ידיד המכללה וידיד המשפחה.
ג'רי ציין את תרומת קהילת טורונטו בבניינו של קמפוס מכללת אורות ישראל באלקנה: משפחות קושיצקי, וויינבוים, סוקול, מאירוביץ, קהאן, שוורץ ,רוזנפלד ועוד. הוא ציין במיוחד את עבודתו החשובה של מר קורט רוטשילד שהשקיע את מלוא מרצו להשלמת בניין זה.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הודה במילים נרגשות לגב' שומכר-צימברקנוף ולבני המשפחה, למר קורט רוטשילד שעושה ימים כלילות זה עשרות שנים לחיזוק חינוך ובניין הציונות הדתית בארץ ובתפוצות. את עיקרי דבריו הקדיש הרב גוטל למחויבות הדתית שבהכרת הטוב תוך באור הדברים לפי פרשת השבוע.
חלק זה חתמה בדברי תודה והערכה למשפחה נציגת הסטודנטיות חגית רימון המתגוררת אף היא בבניין החדש.
לאורחים הוגשה ארוחה טרם צאתם.
הנחתה את הטקס הגב' נעמי שפנגלט.

אגף המעונות החדש הוא הראשון מבין 19 המתוכננים להיבנות על שטח הקרוואנים.

משפחת אורות ישראל מודה ומעריכה את תרומתם של משפחת צימברקנוף משפחת ויינבויים ואת מסירותם והשקעתם של מר קורט רוטשילד ומר ג'רי רוזנפלד.

חדש בקמפוס רחובות – סדנת סטאז' וירטואלית

כתב: נתן פריד, מרכז ההתמחות בהוראה, קמפוס רחובות
ערך: עדיאל ברודמן, מרכז היחידה ללמידה מרחוק, קמפוס רחובות

מנחי הסטאז' והיחידה ללמידה מרחוק בקמפוס רחובות חברו יחד להקמת סדנת סטאז' וירטואלית לשירות מתמחי הפריפריה. היום כבר לא צריך לבזבז שעות יקרות בדרכים כדי להגיע לסדנה ולהיפגש עם המנחה. בלחיצת כפתור הסדנה מגיעה אל המתמחה בכל מקום ובכל זמן.

מבוא
תהליך ההתמחות של המורה החדש מורכב משלושה חלקים עיקריים:
1. העבודה בהוראה במוסד חינוכי מאושר בהיקף של לפחות שליש משרה;
2. הנחיה וליווי על ידי מורה ותיק מצוות בית הספר;
3. השתתפות בסדנת התמחות הנערכת במכללה, בהיקף של 56 ש"ש.

שלושת החלקים, ששניים מהם מתרחשים בבית הספר ואחד במכללה, הם בעלי חשיבות שווה. יחד עם זאת חייב להיות תיאום וקשר מובנה בין שלושת החלקים על מנת ששנת ההתמחות, השנה הראשונה לעבודתו של המורה, תהפוך לשנה משמעותית עבורו.

אז מה הבעיה?
במהלך שנות קיום אגף ההתמחות בהוראה הסתבר שבכל אחד משלושת הגורמים מתגלעים לעתים קשיים המונעים מהמורה למלא את דרישות ההתמחות לפרטיהן. הקושי העיקרי היה שבמספר מכללות מורים שבהם בוגרי המכללה שובצו לעבודה במקומות המרוחקים מהמכללה ועל פי רוב בסמוך למקום מגוריו של התלמיד.
היקף הסדנה הוא 2 ש"ש, אך הסתבר שלעתים על התלמיד לבזבז כארבע שעות נסיעה על מנת להגיע למכללה. אין גם שום גורם המממן לסטודנט את הוצאות נסיעותיו להשתתפות סדנה.
עקב כך היו מורים שהעדיפו להתעלם מחובת ההתמחות ובכך "זכו" גם ביום עבודה נוסף.

הפתרון – סדנה וירטואלית
היות שמשרד החינוך והמכללה רואים בתהליך ההתמחות תהליך הכרחי, נדרש פתרון לתלמידים-מורים אלו, שלמרות רצונם אינם משתתפים בתהליך ההתמחות. יש לציין שעיכוב בתהליך מעכב את קבלת רישיון ההוראה הקבוע ומעכב את המשך ההתמחות הפרופסיונאלית של המורה. הדבר נכון במיוחד לגבי מורי בית הספר היסודי הנמצאים במסגרת "אופק חדש".

הפתרון שנמצא הוא הכנת מסגרת תקשורת וירטואלית, המפגישה את המורים החדשים עם מנחה הקבוצה בעזרת פלטפורמה וירטואלית מובנית, שאותה אתאר בהמשך. במקביל לכך, שני חלקי ההתמחות האחרים – עבודה בבית הספר וליווי על ידי מורה מנחה – ממשיכים כמו אצל שאר התלמידים בסדנאות.

מבנה הסדנה הוירטואלית בקמפוס רחובות
בסדנה משתתפים (בהסכמתם) כעשרים תלמידים שנבחרו על פי מקומות מגוריהם: צפונה לירושלים, מזרחה לגוש דן או דרומה לאשקלון.


התכנים ודרכי העבודה
השתמשנו בפלטפורמה אינטרנטית הקיימת גם במכללות אחרות לחינוך כגון בית ברל, אורות ישראל קמפוס אלקנה ועוד.
באמצעות היחידה ללמידה מרחוק בקמפוס רחובות הוקם על אפליקציית Highlearn אתר עבור סדנת הסטאז' לשנת הלימודים תשע"א. רשמנו באתר את כל חברי הפורום, פרטיהם, דרכי התקשרות אישיות (טלפונים) וכתובות דוא"ל. כל תלמיד קיבל קוד כניסה אישי למערכת.

אז לא נפגשים כלל עם המנחה?
במהלך השנה יתקיימו אי"ה במכללה חמישה מפגשים של הקבוצה עם מנחה הסדנה, במטרה לדון בדרכי העבודה, להבהיר נושאים בקשר לפלטפורמה הוירטואלית ובמתרחש בעבודה.

איך מתבצעת הלמידה?
שנת הלימודים חולקה למחזורים של עשרה ימי עבודה (שבהם לומדים במכללה). בכל מחזור אחד מחברי הסדנה, על פי סדר שנקבע מראש, מציג לשאר החברים בעיה חינוכית, לימודית או משמעתית המעסיקה אותו. הבעיה עשויה להיות ביחסים בינו ובין הכיתה, בינו ובין הצוות או ההנהלה, בינו ובין ההורים וכדומה. הבעיה מוצגת מנקודת ראותו הסובייקטיבית של הכותב החווה את הבעיה.
במהלך שלושת הימים הבאים כל אחד מחברי הסדנה מציג לכותב שאלות להבהרה. לדוגמה: האם הוא פנה להורים? האם הוא מרגיש בהתנהגות הילד פגיעה אישית? האם הוא שוחח עם הילד? אין אפשרות להציג שאלות שיפוטיות או שאלות שהן בעצם פתרון מסוים.
במהלך היומיים הבאים התלמיד חייב לענות לכולם תשובות מפורטות, גם אם מופיעות שאלות דומות. מטרת השאלות היא לאפשר לתלמיד להיות חשוף לנקודות מבט אובייקטיביות אחרות. השאלות הן למעשה מעין שד"ד (שיקול דעת דידקטי), שייתכן שהכותב לא ביצע לפני תגובתו.
חברי הפורום נחשפים לתשובות שקיבלו כולם, לומדים את האירוע מכל היבטיו ("ההורים לא מתעניינים", "הילד יתום", "המנהל לא מתעסק עם בעיות בכיתות" וכו'). במהלך שלושת הימים הבאים מעלה כל אחד מחברי הפורום הצעה לפתרון הבעיה.

הייחודיות של הפלטפורמה שלנו
1. במהלך היומיים הבאים כותב האירוע עובר על כל ההצעות, מתרשם מהן ומעלה לאתר את מסקנותיו; מעין רפלקציה: "מה לקחתי אתי מהצעות החברים".
2. במהלך פרסום האירוע מנחה הסדנה יפרסם באתר (לקריאת רשות להעשרה) מאמר שתוכנו בזיקה לבעיה שהועלתה. אם אחד מחברי הפורום מעוניין לשתף את חברי הפורום במאמר, יוכל להעבירו למנחה הסדנה שיתרשם ויפרסם.
3. תלמיד שבמהלך שנת הלימודים מתבקש להתייעץ עם מנחה הסדנה יכול לעשות זאת באמצעות המייל האישי של המנחה.

בסוף שנת הלימודים תשע"א נשמח לספר חוויות מהסדנה. נבדוק גם מה יש לשפר ומה לשמר לקראת שנת הלימודים תשע"ב.

באנו חושך לגרש... איזה חושך גרשנו?

מאת הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

על החושך שבחכמת יוון ועל חלקם של ישראל באלוקי ישראל מובא במדרש (בראשית רבה ב , ד): "חושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". על מדרש זה נשאלות מספר שאלות:
מדוע דווקא על קרן השור? מה כוונת היוונים באומרם לישראל שאין להם חלק באלוקי ישראל? לכאורה היה ראוי לדרוש מהם לכתוב "שאנו כופרים בה' " או "שאין אנו מאמינים בה' ". האמירה של היוונים לישראל ש"אין לכם חלק" רומזת שאמנם לישראל אין חלק אך לנו, היוונים, יש את החלק הנכון והאמתי באלוקים.
על איזה חלק מדברים היוונים שיש להם בבורא עולם? מה מפריע להם שלישראל יש חלק באלוקיו?
מצאנו בחז"ל שהם העריכו את השפה היוונית ואף התירו לכתוב את התורה ביוונית. דרשו זאת מהפסוק: "יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם יפיותו של יפת תהא באוהלי שם" (מגילה ט).
השפה כידוע היא ביטוי לחכמה ולדעת. הערכתם של חז"ל לשפה היוונית נובעת מההכרה שיש גרעין אמת בחכמת יוון שניתן בו להסתמך עליו: "ושמע אמת ממי שאמרה" (רמב"ם, הקדמה לשמונה פרקים). לעומת זאת, במדרש הנ"ל חז"ל הגדירו את יוון כחושך, וכוונתם לכאורה היא שחכמתם ותרבותם מחשיכים את העולם וכל ההולך בדרכם הוא כעיוור באפלה, מהלך בחשכה ורחוק מן האמת. כיצד ניתן להבין את הסתירה בדברי חז"ל ביחסם לחכמת יוון? ומנגד, מדוע היוונים התנגדו לחכמת ישראל? ניתן לבאר, שדווקא גדולת חכמתם של היוונים היא שהניעה אותם לבטל את חכמת ישראל, מפני שגם אצל ישראל עיקר עניינם היא החכמה, כך שחכמת ישראל משמשת חלופה לחכמת יון. בלשונו של המהר"ל מפראג: "והקירוב הזה עצמו לחוכמה ולתורה היה גורם שרצו לאבד מהם – מישראל – התורה, שהרי אין הגיבור מתקנא אלא בגיבור שכמותו, ולפיכך רצו לאבד מהם את התורה" (מהר"ל, נר מצווה, עמוד כד).
רבי יצחק הוטנר בספרו פחד יצחק (חנוכה, מאמר ד) מסביר את החלק שעליו מדברים היוונים שיש להם באלוקים: בכך שאנו מכירים את הופעת ה' בעולם בשתי מערכות. האחת מערכת הטבע בחוקיה ובמגבלותיה, והשנייה המערכת הנסית שאינה מוגבלת בחוקים ובסדרים מגבילים. חכמת יוון טוענת שאכן יש אלוקים אך הוא כפוף ומוגבל לחוקי הטבע. אין מציאות שבה חוקים אלו משתנים ומאבדים ולו לרגע את חוקיותם ואת התמדתם. משמעות דבריהם היא שהרצון האלוקי מוגבל ושאין לו יכולת לשנות את חוקי הטבע. לעומת זאת חכמת ישראל סוברת שרצון האל המתגלה בחוקי הטבע הוא פן אחד, חלקי, בהופעת האל בעולם, אך יש ממד נוסף שבו רצון האל יכול להתגלות ולהופיע – במערכת הנסית המשנה את חוקי הטבע ושהרצון האלוקי אינו כפוף ומשועבד להם אלא עומד מעליהם ומנהלם כרצונו.
על תפיסה זו דרשו היוונים מישראל להתכחש לה ולכפור בה משום שלדעתם אין האל מתגלה בגילויים נסיים השוברים את חוקי הטבע.
באומרם לישראל "אין לכם חלק באלוקי ישראל" כוונתם היא שההנחה שה' יכול להתגלות בשינוי סדרי הטבע היא מוטעית. אמונתכם צריכה להתבסס אך ורק על חלקנו שרואה בחוקי הטבע ובסדריו את ההופעה היחידה של האלוקים במציאות.
תפיסה זו על פי חז"ל מוגדרת כחושך, מפני שראיית עולם הטבע בממד אחד היא הסתרה והחשכה של המציאות האמתית.
על פי זה ניתן להבין מדוע היוונים דרשו לכתוב זאת על קרן השור. השור מסמל את עולם הטבע "רב תבואות בכח שור" בעזרת השור האדם משתמש בכוחות הטבע ומשעבדם לצרכיו. לכן כשמשה בושש לבוא עם ישראל יוצר את העגל בתור תחליף להנהגה של משה רבנו – הנהגה נסית. משה בעודו על הארץ רומם את מצבם הרוחני והיו ראויים להנהגה נסית, אך כשמשה איננו, הבינו כי אין ביכולתה של הנהגה זו להמשך. מכאן שעליהם לעבור להנהגה הטבעית שפועלת על פי חוקי הטבע, ויצירת העגל מסמלת הנהגה זו.

נס חנוכה שנעשה בשמן המנורה (שעל פי ההלכה הוא נס מיותר, שהרי טומאה הותרה בציבור והיה אפשר להדליק בשמן טמא) בא להעמיד את היוונים על טעותם ושאכן קיימת מערכת על טבעית, נסית, שאינה משועבדת וכפופה לחוקי הטבע.
ניתן להוסיף שהנס התגלה דווקא במנורה, מפני שידוע ששבעת הקנים שבמנורה הם כנגד שבע חכמות שבטבע ודווקא במנורה שהיא סמל לחכמת הטבע התגלתה ההופעה הנסית שהיוונים כפרו בה.

"הדרך אל העיר בתש"ח" - שיחה מפי מר יהודה זיו

שיחת הכנה לסיור המכללתי, התקיימה בב' בכסלו

"בכל ההיסטוריה הצבאית העולמית לא הייתה חטיבה שרוחב החזית שלה היה רוחב של כביש!"
כך שאג בפנינו קצין החינוך של חטיבת הראל בתדריך לקראת ההגנה על הכביש היחיד המביא אספקה לירושלים". בתיאור זה פתח יהודה זיו את עדותו המרגשת בביקורו בב' בכסלו במכללה.
הרצאתו של פלמ"חניק וותיק זה, שכיום מכהן בוועדת השמות הממשלתית, מתובלת הייתה בסיפורים רציניים ולצידם באנקדוטות פלמ"חניקיות מעוררות צחוק. "הייתי אז עם דבר יקר מציאות - רישיון נהיגה! תסלחו לי שאני משוויץ שעברתי טסט ראשון אצל הבריטים!" בזכות יתרון זה גויס יהודה כנהג משוריין המוביל אספקה לעיר הגדולה וקדושה - ירושלים. בתפקיד זה ידע הצלחות וסיפוק כאשר תושבי ירושלים היו מקבלים בהכרת תודה ובמתנות את נהגי השיירות, אך ידע גם התקפות קשות שגבו את מחיר יקר של חיי חבריו לנשק, "היינו מדחיקים את הכאב בדחקות" אמר יהודה ובפניו ראינו את הכאב ואת התחושה שכן הם עשו היסטוריה, ואנו חשנו את פעמי ההיסטוריה דרך הפגישה עם יהודה זיו עצמו.

ניתן לשמוע את השיחה במלואה עם תכנית האודיו או להוריד את הקובץ לשמירה בלחיצה כאן.