יום חמישי, 7 באפריל 2011

לומדים באנגלית על מנהיגות ושליחות – מיזם בבית ספר אמי"ת רננים, רעננה

מאת ד"ר ויטלא ארזי
ראש ההתמחות לאנגלית, קמפוס אלקנה

ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל שואפת לחיבור מתמיד בין תאוריות הוראה ולמידה בשדה הוראת האנגלית כשפה זרה ובין הוראת תוכן משמעותי וערכי לתלמידים, ומקפידה לשלב תוכן יהודי רלוונטי בהוראת השפה האנגלית. אנו מאמינים ששיעורי האנגלית צריכים להגביר ערכים חינוכיים ותרבותיים, ושעל לימוד השפה להשתלב בתכנית הלימודים של בית הספר בפעילויות ובפרויקטים מיוחדים. על שיעורי האנגלית להוות חוויה חינוכית ולא רק חוויה לימודית. רעיון זה מהווה בסיס להוויה הלימודית ולהכשרת הסטודנטיות בהתמחות.
השנה הוחלט כי עיקרון זה ייושם במסגרת העבודה המעשית בכיתה ט' בבית הספר אמי"ת רננים ברעננה, ובהתאם לנושא השנתי שנבחר במכללה "הנני שלחני". התהליך החל בסיעור מוחין שערכה המדריכה הפדגוגית ד"ר חיה כץ עם תלמידות שנה ג' ומתוכו עלו רעיונות שונים הקשורים למנהיגות: תכונות המנהיג הרצוי ושמות מנהיגים שונים מההיסטוריה היהודית והכללית. הקבוצה הלומדת הגיעה למסקנה שכדאי ליצור מיזם לימודי/חינוכי שיעסוק בדמויות מן ההיסטוריה היהודית ודמויות מופת בתקומתה של מדינת ישראל, ויתמקד בדמויות המהוות דוגמה ומעוררות הזדהות, הן בשל התכונה המאפיינת הן בשל המחשבה העומדת בבסיס הרעיון של "הנני שלחני" ש"כל אחד יכול להיות מנהיג" ולכל אדם השליחות שלו. ברקע עמדה השאלה מה הופך אדם למנהיג : רעיונותיו או תכונותיו? הדמויות שנבחרו למיזם החינוכי היו:
• ר' אריה לוין – אבי האסירים, גילה נחישות ומסירות נפש.
• מרים הנביאה – מנהיגת הנשים, גילתה אחריות ודאגה לאחיה משה.
• מנחם בגין – ראש תנועת מחתרת ובהמשך ראש ממשלה, גילה נחישות ויכולת הכרעה.
• דוד בן גוריון – ראש הממשלה הראשון, הוכיח יכולת קבלת החלטות ברגע קריטי.

הפעילות הלימודית שנבחרה לביצוע היא פעילות של JIGSAW. הרציונל של jigsaw מתבסס על שני עקרונות: חלוקת טקסט ארוך לחלקים קטנים ועבודת שיתוף של הלומדים בידע הנרכש. הסטודנטיות הכינו טקסטים מתאימים שכללו רקע קצר על כל מנהיג, וסיפור קצר הממחיש את אחת מהתכונות האופייניות של המנהיג. כל קבוצה לומדת מתלמידות כתה ט' התמקדה במנהיג אחר, למדה את חלקו, התאמנה בדיווח לאחרים ותרגלה מיון פעלים בהווה ובעבר באמצעות משחק התאמה. בהמשך הפעילות התפצלה הכיתה לקבוצות חדשות שבכל אחת הייתה נציגה אחת לכל מנהיג. בקבוצה החדשה, המשתתפות שיתפו במידע את שאר חברות הקבוצה, תוך מילוי משימות כתיבה ולשון המשקפות את הפעלים ואת אוצר המילים הרלוונטי לכל מנהיג. לבסוף עבר הנושא לממד אישי יותר, וכל תלמידה התבקשה לבחור תכונת מנהיגות אחת הניכרת אצל חברתה, ולכתוב לה על מגזרת נייר מעוצבת את התכונה וסיפור קצר המוכיח אותה, תוך שימוש באוצר מילים ובפעלים שנלמדו.
אומרת שירה הכהן, אחת מהסטודנטיות בקבוצה: "נושא הפעילות היה רלוונטי מאוד גם בעבור התלמידות ולא רק בשבילנו. נראה היה שהן נהנות ללמוד מידע חדש על אנשים מוכרים. הן גם נהנו לתפקד כמורות וללמד את חברותיהן את מה שהן למדו. [...] הבנות למדו באופן עצמאי וביעילות וניתנה להן הזדמנות לעבוד כקבוצה ולהביע גם דעה אישית. כל זה יחד יצר דו שיח מעניין מאוד". ואכן, התלמידות בכיתה הביעו סיפוק מהתהליך. אמרה אחת התלמידות: "הרגשתי אחריות כשלימדתי את חברותיי את מה שלמדתי. ההצלחה שלהן לענות על השאלות הייתה ההצלחה שלי". התלמידות ציינו גם כי מעבר לתרגול הטקסט והנושאים הלשוניים האחרים, הן למדו רבות על תכונות המנהיגים ונכונותם להקרבה אישית למען האידאל. גם המורה המאמנת הביעה את הערכתה המקצועית לאופן שבו התרחש תהליך הלמידה כולו.

הכנת הפעילות התאפשרה בזכות תמיכתה ועידודה של המורה המאמנת בבית הספר, גב' סברינה פולק, בזכות הסיוע המקצועי וההנחיות הביצועיות שקיבל צוות הסטודנטיות מגב' עדינה סלומון במרפ"ד, ובזכות עבודת צוות מאומצת של סטודנטיות שנה ג' בהתמחות בהנחייתה של המד"פית ד"ר חיה כץ.

יום עיון: מסלול חינוך מיוחד, תשע"א

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד

ביום ראשון, כ"ג באדר א' תשע"א, התקיים יום עיון בנושא: "הנרטיב של הבוגר בעל הצרכים המיוחדים, ההורה והמטפל".
"עולם של חסד ייבנה" – זה המוטיב של כל העוסקים בילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסיוע, בטיפול ובלימוד של הילד בעל הצרכים המיוחדים קיים המעגל התומך הקרוב – ההורים, האחים ובני המשפחה האחרים, אלו שהם לרוב בקשר יום-יומי, בשעות היום והלילה, בימי חול וחג, וקיים הצוות המטפל הקשור בקשר טיפולי רציף עם הילד בעל הצרכים המיוחדים. עבודה זו מצריכה כוחות גוף ונפש רבים.
ראשון הדוברים היה מר אלי קלרמן, מנכ"ל עמותת "שמחה לילד". ההרצאה נסובה סביב הנושא הכלל מכללתי לשנה זו – "הנני שלחני". הוא העלה על נס את תרומתם הברוכה של המתנדבים בפעילויות התנדבותיות רבות לילדים בעלי צרכים מיוחדים: קייטנות קיץ, פעילויות בשבתות, קבלת שבת בבתי החולים ועוד. הוא ציין כי סטודנטיות רבות ממכללת אורות ישראל מתנדבות ונהנות מהעשייה הברוכה המתקיימת בעמותה. ההרצאה לוותה בסרטים המציגים את פעילויות העמותה, ובסיומה הוא קרא להרחיב את מעגל ההתנדבות ולגרום לילדים "להחליף את הכאב בשמחה", כנאמר בסיסמת העמותה.
הגב' אורלי אזוריאל הרצתה בנושא "אל תקרי בנייך אלא בונייך". היא הציגה את סיפורה האישי המרגש בטיפול בבנה החולה במחלת A.T. – Ataxia Telangiectasia , מחלה גנטית חשוכת מרפא הפוגעת במערכת העצבים המרכזית במוח הקטן. במהלך ההרצאה היא הציגה את דרך ההתמודדות שלה כאם לילד החולה במחלה ואת הצורך בטיפול היום-יומי בבנה. גב' אזוריאל ציינה את השינוי שחל בה כתוצאה מלידת בנה והוביל לבניין האישיות שלה.
" 'מלאכיות הדממה', הזמן הוא עכשיו!!!" הרצאה בנושא זה ניתנה על ידי ד"ר מאיר לוטן, פיזיותרפיסט מומחה ארצי בתסמונת "רט", מרצה וחוקר במרכז האוניברסיטאי באריאל, שכתב את הספר "מלאכיות הדממה". הוא ציין את הגורמים לתסמונת רט, הצביע על הביטוי הקליני שלה והסביר את דרכי הטיפול. ד"ר לוטן הדגיש כי נמצא הגן הגורם לתסמונת ופירט את דרכי הריפוי של הגן הלקוי. הוא הדגיש כי חובה עלינו לטפל טיפול תחזוקתי בבנות הלוקות בתסמונת, כיוון שהוא צופה כי ניתן להביא לריפוי מלא של המחלה בעוד כעשור שנים.
"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". עמותת אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל היא קהילה של אנשים שהתאגדו ומקיימים פורום עצמאי שעיקר תפקידו לסייע ולעזור זה לזה, ובעצם לחזק זה את זה. התוודענו לסיפורו האישי של מר רונן גיל, מנכ"ל עמותת אס"י, ולדרכי התמודדותו עם מצבים שונים באינטראקציה החברתית שלו.
סיימנו בהצגה "אין דבר כזה ילד רע" – הצגה שהציגה את סיפורו האישי של אושי גרוס, במאי ומפיק ההצגה. הוא הדגים סיטואציות מבית הספר והדגיש כי כילד בעל לקות למידה היה עליו להתמודד באופן יום-יומי עם החומר הנלמד, עם צחוק הילדים ולעתים אף עם הלגלוג של המורים. ההצגה הייתה מלווה בהומור עצמי. בדרכו האישית המיוחדת הוא הראה כי ניתן להתאים את הסביבה הלימודית לילד בעל לקות הלמידה. בסיום ההצגה התקיים דיון עם הסטודנטיות בנושא לקויות הלמידה.
התוודענו לרב-גוניות ולמגוון התחומים המצויים בספקטרום זה שבחינוך המיוחד. ניכר היה כי הסטודנטיות נהנו והרחיבו את ידיעותיהן בצורה חווייתית ומעניינת.

יום עיון בנושא תרבות המערב

מאת הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב,
מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

ביום שני, י"ז באדר א' תשע"א, התקיים בישיבת ההסדר אורות יעקב שברחובות יום עיון מרוכז בנושא "תרבות המערב". יום העיון הועבר על ידי רבנים מהשורה הראשונה והיה פתוח לכלל תושבי העיר. בית המדרש היה מלא מפה לפה, מחזה מרהיב לכשעצמו.
לאחר דברי הקדמה קצרים מפי הרב חיים סבן, המשנה לנשיא מכללת אורות ישראל וראש קמפוס המכללה ברחובות, נשא הרב חגי לונדין, ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה ובמכון מאיר בירושלים, שיחה מרתקת בליווי מצגת בנושא "התמודדות מול תרבות המערב" על פי פסקאות הרב בעין איה, שבת ב, בנושא דרכי האמורי.
הרב לונדין הביא בחן רב דוגמאות מוחשיות מעקרונות דברי הרב שם. הוא הראה עד כמה הדברים שכותב הרב הם נכונים ועדכניים לתרבות זמננו, ועד כמה אנו צריכים להיזהר בקבלת דברים שיש בהם מרוח תרבות המערב.
הרה"ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, עסק בנושא "תרבות הפנאי". הוא ניתח מהי הגדרת תרבות, מה הביא עמו המערב, ומדוע התרבות המערבית של דורנו איננה סותרת בהכרח את היהדות אם אנו מדברים על האמצעים ועל הכלים שהיא מקנה. אם אותם אמצעים מביאים עמם תוכן קלוקל – יש בעיה. בסיום דבריו ציין הרב אריאל את הנזק שבהקניית תוכן התרבות המערבית בשעות הפנאי, בדגש על האמצעים הויזואליים – הטלוויזיה והאינטרנט שאיננו מסונן.
לאחר הפסקה קצרה וכיבוד קל חזרו הלומדים בכוחות מחודשים לשיחתו של ראש הישיבה הרב עמי דנינו, בנושא "'תרבות המערב – האם זה רק כלים?" בליווי דף מקורות מסודר וערוך בקפידה לימד הרב דנינו ביסודיות דרך כתבי הרב את המורכבות ביחס שבין דברים הקשורים בפנימיות החיים, לקודש, שצריכים לנבוע מישראל ולהשפיע על כלל אומות העולם, ובין דברים הקשורים בחיצוניות החיים, לחול, שיכולים לבוא לישראל אף בקבלה מאומות העולם.
בסוף דבריו נגע הרב דנינו בעיקרי ההבדלים בין תרבות המערב לתרבות ישראל, הבדלים מהותיים שאנו עלולים "להישאב" אליהם עם סכנת ה"רכיבה" על גבי הכלים שמקנה לנו תרבות המערב: פרט מול כלל, תוצאה מול תהליך, הווה מול נצח, זכויות מול חובות, יחסי מול מוחלט, החצנה מול הפנמה.
אחרון הדוברים היה הרב אלישע וישליצקי, מבית מדרש "מהות", אשר התמקד בנושא "תרבות המערב – והשמחה", מתוך ראיית החיבור בין נושא יום העיון לענייני דיומא (חודש אדר).
הרב וישליצקי חידד את ההבדל המהותי שבין השמחה בראי היהדות, שמחה של נתינה, ובין השמחה של תרבות המערב, שבה ה"אני", ה"אגו", במרכזה. באמנות רבה הוא חיבר אותנו לעצמנו, למרות השעה המאוחרת, ואולי אף בזכות העוצמה הרבה שהקנה ערב גדוש ומיוחד זה.

בלי להתנצל ובלי להתלהם, כך מכשירים את אזרחי הדור הבא

מאת אופיר אביקסיס,
מרכז תכנית אזרחות, קמפוס רחובות

התכנית הייחודית להכשרת מורים לאזרחות ממלאת חלל ריק וחיוני ¬- הכשרת מורים לאזרחות מתוך רוח תורנית ולאומית. איך עושים זאת בעידן כה סוער?
המורה לאזרחות בחמ"ד נאלץ בדרך כלל להתמודד עם שני קשיים: האחד, הצורך להסביר ולהצדיק תכנית לימודים שבחלקה אינה עולה בקנה אחד עם ההשקפות הרווחות בציבור הדתי לאומי, והשני, להתמודד עם אנטגוניזם הרווח בחלק מהציבור הדתי כלפי כל מה שקשור לערכים ולמסרים דמוקרטיים המזוהים כ"שמאלניים". מציאות זו, יחד עם הבורות ביחס לנעשה במדינה והאדישות הקיימת בקרב חלק מהתלמידים לענייני הציבור, הופכים את הוראת האזרחות לאתגר מיוחד במינו.
מתוך הכרת החשיבות במקצוע המעצב במידה רבה את תפיסת עולמם של בוגרי מערכת החינוך ביחס לתפיסת המציאות במדינת ישראל, החליטה מכללת אורות ישראל לפתוח תכנית ייחודית להכשרת מורים להוראת האזרחות.
התכנית מתקיימת בקמפוס המכללה ברחובות בריכוזם של אופיר אביקסיס, מנכ"ל הגרעין התורני ברחובות, ויוסי לונדין, דוקטורנט למדעי המדינה ומורה ומדריך ותיק לאזרחות. בתכנית המתקיימת זו שנה שנייה לומדים כעשרים ר"מים המכשירים את עצמם להוראת המקצוע מתוך תחושת שליחות ורצון להכשרה מקצועית מקיפה, ומתוך הבנה שחשוב שדווקא מחנכים המגיעים מתוך עולמה של תורה יעסקו בהוראת מקצוע רגיש זה. זאת כמובן מבלי לפגוע במקצועיות הנדרשת מהעוסקים בהוראת המקצוע.
במסגרת התכנית שומעים הלומדים הרצאות ממומחים בתחום מדעי המדינה, נפגשים עם ח"כים ועם אישי ציבור, מקיימים סיורים ברחבי הארץ ועוברים בשיטתיות על תכנית הלימודים באזרחות תוך הדגשת המסרים הלאומיים והתורניים הרלוונטיים לכל אחד מסעיפי התכנית. כדי להקל על הלומדים רוכזו הלימודים לאחר צהרים אינטנסיבי אחד בשבוע.
התכנית מתקיימת בשיתוף פעולה מלא עם הפיקוח על האזרחות במשרד החינוך, המעוניין מאוד להגדיל את מספר המורים לאזרחות ואף מסייע בהחזר שכר הלימוד ללומדים, וכן עם מינהל החמ"ד. לאור הביקוש תיפתח בשנת הלימודים תשע"ב תכנית דומה גם לציבור המורות והמחנכות.
לפרטים ולהרשמה לקראת השנה הבאה ניתן לפנות לאופיר 052-4239713 או למשרדי קמפוס רחובות של המכללה.

חירות נשית וגאולה אישית

מאת הרבנית נעמי שחור,
מרכזת ההתמחות לתנ"ך ומרצה להיסטוריה וליהדות
"מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה" הוא המוטיב המרכזי של חג הפסח. מדוע אין להסתפק ביציאה לחירות, הרי חירות וחופש הם משאת נפשו של כל אדם בעולם, וכדברי השיר: "תן להיות חופשי ומאושר"?! 
מה מוסיף הביטוי "שעבוד לגאולה", ומה ההבדל בין חירות לגאולה? וכן, מדוע דווקא אנחנו, העם היהודי שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות, חוגג חירות? ובכיוון נשי יותר – מה לנו כנשים לחגוג את החג שבו אנו מרגישות את ה'שעבוד' הגדול ביותר? ראשית יש לדון אם קיים בעולם הזה מושג של חירות במובן של חופש מוחלט. ההנחה היסודית של תורת הכלכלה היא "עיקרון המחסור", כלומר הכול בעולם שלנו מוגבל, ולשם ייצור או רכישת מוצר אחד יש לוותר על מוצר אחר. לכן עלינו להניח שלא נוכל לעולם להשיג את כל רצוננו ומאוויינו. ויותר מכך, האדם אינו באמת חופשי אלא אסור ב"כבלי הברזל" של חוקי הטבע, ולכן רק בכניעה לאלוקים ניתן להשיג את החירות האמתית.[1] תשובה זו נכונה לכל אדם בעולם באשר הוא, אך לגבי יהודים השאלה מורכבת יותר. עצם הכניעה לקיום תורה ומצוות בצורה המוכתבת מלמעלה נראית כמגבילה את החירות האישית של האדם. אך ניתן להפוך מגבלה זו לשאיפה למימוש הצו האלוקי, תוך חיפוש הייחודיות והעצמיות בקיום המצוות או כדברי הרש"ר הירש: זוהי שמחה של מצוה המקוימת מרצון, זוהי חירות שבמשמעת ומשמעת שבחירות, והיא באה לכלל תודעת האישיות העצמית – דווקא בשעת השתעבדותה המוחלטת לרצון הבורא, תוך הרגשת עצמיותה בשמחה שאין למעלה ממנה.[2] 
 דווקא ההשתעבדות לרצון ה' היא המחייבת את האדם לברר את אישיותו העצמית, את כוחותיו ואת יכולותיו הניתנות לו מה'. מכאן להבדל שבין מימוש עצמי המכוון להצלחה אישית והישגים כלכליים, ובין טיפוח העצמיות המכוון לטיפוח כוחות רוחניים ואישיותיים הייחודיים לאדם. [3] 
למרות הכול קורה שמתגנב ללבנו, הנשים, הרצון ל"חופש", במיוחד בשבועות לפני פסח. נראה לנו כי נשים בלי עול של בית, ילדים, ניקיונות – שמחות ומרוצות יותר. כבר אמרנו: חופשי ומאושר. אך מתברר שהדברים לא כך הם. למרות הדגש בעולם המערבי על המימוש העצמי של האישה והחופש לבחור, המחקר מוכיח שהאושר טמון בכך שנשים תגדרנה לעצמן שאיפות המתאימות להן ותהיינה שלמות עם בחירתן.[4] 

מכאן להבדל בין חירות לגאולה. להגיע לחירות יכול כל אחד שמנתק עצמו ממחויבויות ועושה רק "מה שבא לו". אך גאולה היא דרגה שונה לחלוטין. בעוד חירותש מוחקת עבר של עבדות פיזית, הגאולה אינה מסתפקת בשינוי פיזי זמני, אלא נותנת לבן החורין חיים של ייעוד ומטרה, עשייה ומשמעות. גאולה שואפת לעתיד טוב יותר על ידי שינוי ההווה, ודורשת מן האדם ניצול כוחותיו וכישוריו לפיתוח עצמו, סביבתו ועולמו. החירות תדרוש מהאדם ניתוק מהסביבה המשעבדת אותו, והגאולה תדרוש ממנו חיפוש אישי המכוון לפיתוח האישי – גאולת הפרט לצורך השינוי הכלל – גאולת הכלל. אנו כנשים, רק מאתנו ניתן לצפות למבצע פסח מורכב כל כך: סידור הבית וניקיונו, הלבשת כל המשפחה, בישולים מיוחדים ויצירת אווירת חג בכל פינה. נכון, קשה לעסוק ברעיונות רוחניים בזמן עבודה פיזית, אך עלינו להשוות את עצמנו לנשים אחרות ולהודות על הקושי שלנו: משפחה, ילדים, ארונות בגדים, מטבח עם מכשירי חשמל, צעצועים ועוד. רק העבודה שלנו עם עצמנו על משמעות הגאולה האישית שלנו, ובמה אנו תורמות לעצמנו, למשפחתנו ולעולם כולו – היא שתהפוך את חודש ניסן לחודש של חירות נשית. בזכות נשים צדקניות כמוכן, ניגאל כולנו בגאולה שלמה, אמן.

______________________________________________________
[1] להרחבה בנושא עיין: עיונים על חירות ועבדות, מתוך 'פרקים במחשבת הרב סולוביצ'יק, בעריכת הרב בית דין.
[2] הרש"ר הירש, שמות ל"ט, מ"ג
[3] הרב אליעזר שינוולד, 'חינוך למימוש עצמי או ל'קוממיות'?, בתוך: אידיאליזם ומימוש עצמי, בהוצאת אל עמי, תשנ"ט, עמ' 27-28.
[4] ד"ר אשר מאיר, "פרדוקס הבחירה – האם ריבוי אפשרויות פוגע בתחושת האושר?", מקור ראשון י"ג סיון תשס"ט.