יום ראשון, 29 באפריל 2012

שיתוף פעולה בין תכנית המצוינות לבתי ספר ניסויים

מאת הרב אוריאל טויטו,
מרכז תכנית המצוינות, קמפוס אלקנה

תכנית המצוינות הארצית והגף לניסוי ויזמוּת במשרד החינוך יזמו כנס משותף שעסק בפיתוח יוזמות חינוכיות במערכת החינוך. במסגרת הכנס הוצגו מיזמים חינוכיים וניסויים שנערכו בבתי ספר, המשתפים פעולה עם הגף לניסוי ויזמוּת. המיוחד בכנס זה היה שהמציגים בכנס לא היו נציגי האגף לניסוי ויזמוּת או נציגי בתי הספר, אלא סטודנטים וסטודנטיות של תכנית המצוינות.

בסמסטר הראשון של השנה נפגשו סטודנטיות תכנית המצוינות של מכללת אורות ישראל (קמפוס אלקנה) עם נציגים של הגף לניסוי ויזמוּת וכן עם מובילי הניסוי בשני בתי ספר: ישיבת כינור דוד שבעטרת ואולפנת דולב. לאחר שהסטודנטיות שמעו על הניסוי החינוכי הנערך בבתי ספר אלה הן יצאו לסיור וללמידה בבתי הספר עצמם ונפגשו עם מנהלי בתי הספר, מורים, אנשי צוות המעורבים בניסוי החינוכי, תלמידים ותלמידות.

הסיור בבתי הספר היה תחילתו של תהליך למידה וחקר של הניסוי שנערך בבתי הספר. הסטודנטיות המשיכו ללמוד על הניסוי בעיקר בעזרת חומרים שקיבלו ממנהלי בתי הספר ומקשר ישיר אל אנשי הצוות. בסופה של הלמידה הכינה כל קבוצה סדנה הכוללת פעילות, הסברים ומצגת, והציגה בפני באי הכנס את הניסוי שנערך בבית הספר שאותו חקרה. תודתנו נתונה למנהלי בתי הספר: לרב אילן ביטון, ראש אולפנת דולב, ולרב מוטי הרשקופ, ראש ישיבת כינור דוד, על העזרה ועל הליווי בכל שלבי הלמידה והכנת הסדנאות.

דגש מיוחד הושם בתהליך הלמידה ובהכנת הסדנה על השאלה: מה אנחנו יכולים לקחת מהניסוי להוראה שלנו. למדנו שעקרונות חינוכיים יכולים להיות מיושמים בצורות שונות במקומות שונים; למדנו שדרכי חשיבה חינוכיות שיושמו בבתי הספר הניסויים יכולים להיות מתאימים גם לבתי ספר אחרים, עם אוכלוסייה שונה ועם מבנה חברתי אחר. אולם בעיקר חווינו חוויה של חשיבה חינוכית. למדנו שלא חייבים להיות צמודים למבנה הבית ספרי המקובל ולא לצורת השיעור המקובלת; אפשר לחשוב אחרת וליישם גם רעיונות חדשניים בתוך בית הספר.

כמי שליווה את הסטודנטיות בתהליך הלמידה נראה לי שרכשנו כאן לא רק ידע, אלא גם שיטת לימוד חווייתית, הכוללת את המפגש החי עם הניסוי והיוזמות החינוכיות. המפגש הישיר עם היוזמה החינוכית וכן הצורך להציג אותה בפני אחרים הביאה את הסטודנטיות ללמידה עצמית ולעצמאית, להפנמת המסר וללמידה משמעותית יותר. נדמה שלמדנו משהו לא רק מהניסוי שחקרנו, אלא גם מהדרך שבה עשינו זאת.

אירוע השקה לספר "להיות מחנך, סיפורה של מכללה בניסוי"

מאת ד"ר שרגא פישרמן, משנה אקדמי וראש בית הספר לתואר שני
והרב יוסף הרשליקוביץ, מדריך פדגוגי, בדימוס, קמפוס אלקנה

           
"באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח,וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" (הראי"ה קוק, אורות הקודש,ג, בקשת האני העצמי)

הספר "להיות מחנך, סיפורה של מכללה בניסוי" מתאר את הניסוי שנערך במכללת אורות ישראל במשך שש שנים. מטרת הניסוי הייתה להכשיר את הסטודנטיות לשמש מחנכות למתבגרים. על אף שתפקיד המחנך הוא מרכזי וחשוב, הידע על דרכי הכשרתו לוקה בחסר ומכאן נחיצות הניסוי. 

אירוע ההשקה נערך במתכונת "שולחן עגול" במכון מופ"ת. באירוע נכחו ראשי הכשרת מורים, מפקחים, מנהלי בתי ספר, צוותים חינוכיים של בתי הספר שהשתתפו בתכנית, חברי סגל המכללה ואנשי מכון מופת.

באירוע, שאותו הנחתה גב' לילי רוסו (מרשתת בגף ניסויים), עלו לדיון הסוגיות: האם צריך להכשיר מחנכים בהכשרה ייעודית? מתי הזמן המתאים להכשיר מחנכים? מה התובנות העולות מהניסוי ביחס להכשרת מחנכים?

המשתתפים תמכו בעמדה שצריך להכשיר מחנכים ואל לנו להסתפק במאפיינים אישיותיים של המועמדים. מאפיינים אישיותיים שונים, כגון אמפתיה, הכלה ועוד עשויים להוות תנאי קדם למחנכים, אך אינם תנאים מספקים.

באשר לתזמון ההכשרה נחלקות הדעות אם להעדיף את ההכשרה הקדם תפקידית (pre service) או את ההכשרה הקשורה להתפתחות המקצועית (in service). היתרון של ההכשרה הקדם תפקידית הוא בזמינות ובפניות יחסית של הסטודנט והיתרון של ההכשרה הבתר תפקידית הוא בבשלות של המורה.

הניסוי הוכיח שניתן להכשיר סטודנטים, כבר בתחילת לימודיהם, לפיתוח מיומנויות יסודיות הכרחיות למחנך. המשימה אינה קלה, אך היא אפשרית.

במסגרת הניסוי נדונו בהרחבה התחומים: חינוך לערכים, חינוך פיידוצנטרי ותקשורת בין-אישית. הניסוי עסק בשלושה מעגלים של זהות: זהות האני, זהות אמונית וזהות מקצועית.

במסגרת הניסוי פותחו מיומנויות השיח עם מתבגרים, האמפתיה למתבגר, פיתוח מנהיגות צעירה ודרכים לגיבוש הזהות המקצועית של פרחי הוראה.

כותרת המשנה של הספר "סיפורה של מכללה בניסוי" באה להבליט את ההיקף של המשתתפים בניסוי ואת השינוי בתהליך ההכשרה המכללתי .

"חוק הוא שהחינוך מועיל, ואם אינו מועיל לגמרי, מועיל הרבה" (הרב קלונמוס קלמיש,האדמו"ר מפיאסצ'נה, דרך המלך, תס"א)






כנס עמדו"ת השישי בנושא: ממשבר לצמיחה, התנערי מעפר קומי


כנסי עמדו"ת שמו להם למטרה לבחון סוגיות המצויות על ציר מִמשקי עם – מדינה – תורה. הכנס הראשון (תשס"ז) התמקד במתחי "הכיפה והכומתה"; הכנס השני (תשס"ח) נתן את דעתו ליחסה של יהדות לנחשל בחברה – "וחי אחיך עמך"; הכנס השלישי (תשס"ט) עסק בעולמה המורכב של התקשורת; הכנס הרביעי (תש"ע) העמיד לבחינה את המשפחה המצויה כיום בעין הסערה; הכנס החמישי, אשתקד, חידד סוגיות מנהיגות והנהגה; ועתה, הכנס השישי, אשר עניינו כאמור: צמיחה מתוך משבר. 

ככלל, ניתן להצביע על שלוש דרכי התייחסות למשבר: דרך אחת – ייאוש וכניעה, שבירה והרמת ידיים; דרך שנייה – השלמה, קבלה והסתגלות; ודרך שלישית – והיא עיקר ענייננו בכנס הנוכחי – צמיחה מתוך המשבר.

בכנס יועלו דיונים חשובים מחיי החברה הישראלית בנושאים של משבר וצמיחה, הן מההיבט ההיסטורי הן מההווה. יידונו שאלות של משברים אישיים וחברתיים, משפחתיים ובני נוער ועוד. חלק ניכר מהדיונים ומהמחקרים הם בעלי מסקנות והשלכות מעשיות, אשר אנו תקווה שייושמו ויתרמו לחברה בישראל.