"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – הרהורים לקראת ליל הסדר

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, 

נציבת הסטודנטיות ומרצה ליהדות

" הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל" (ישעיה ל, כט). בפסוק זה פתח הרב חנן פורת ז"ל את פירושו להגדה של פסח. הוא הוסיף והסביר ששיר הודיה זה שנאמר לאחר מפלת אשור, שלפי המסורת התרחשה בליל הפסח, מקנה לשיר ההודיה על ההצלה משמעות משולשת: האחת, שיר הודיה על נסי יציאת מצרים שהתרחשו בעבר ביום זה; השנייה, שיר הודיה על נס ההצלה כאן ועכשיו בשערי ירושלים; השלישית, שיר תודה על העתיד לבוא. ללמדך ששירת הגאולים צריכה לשזור עבר, הווה ועתיד. אמירת ההגדה בכלל בליל הסדר, וקריאת ההלל בפרט, צריכים להיאמר כשירה בשמחת הלב "כהולך בחליל".

עלינו להשקיע מאמץ בשאלה כיצד להפוך את ליל הסדר לחוויה משמעותית שתחבר עבר, הווה ועתיד. השאיפה היא שכל המסובים יחושו בחוש כאילו הם יצאו ממצרים. לא בכדי ההגדה מפרטת את תלאות אבותינו ויציאתם לחירות דרך הפסוקים של "מקרא בכורים" המופיעים בספר דברים ולא מתוך הפרשיות מספר שמות המפרטות את סיפור יציאת מצרים בעת התרחשותו. הפסוקים מספר דברים (כו) שאותם נקרא בהגדה, הפותחים במילים "ארמי אובד אבי", נאמרים על ידי מי שמעלה לבית המקדש ביכורים מפרי נחלתו שבארץ ישראל.  האיש מישראל המביא את בכורי אדמתו למקדש, מתאר את תלאות עם ישראל ואת נס ההצלה מכלי שני ושלישי. הוא עצמו, פיזית, מעולם לא יצא ממצרים ובכל זאת תודעת היציאה מעבדות לחירות מצויה בקרבו. 

נדמה שדווקא לנו קל היום להתחבר לדגם זה של תודעת יציאה מעבדות לחירות. עם ישראל זכה לראות בדורות האחרונים ישועות ומתוך זיכרון חי של עול השעבוד וניסיון מתמיד לחיות חיים של חירות נוכל כולנו לישב אל שולחן החג.

השאלות כיצד נצליח להרגיש כאילו יצאנו משם וכיצד נגרה את הקטנים להקשות קושיות בליל הסדר צריכות להטריד את מנוחתנו כהכנה לחג החירות לא פחות מהדאגה לניקיון הבית. הדבר מזקיק הכנה מראש והשקעת זמן ובעיקר חשיבה. 

יש לזכור ולהזכיר שמשה בדרישתו מפרעה לשלח את בני ישראל ממצרים כדי לעבוד את האלוקים, התעקש על כך שבנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו. כל המשפחה לדורותיה, ללא יוצא מן הכלל, שותפה לעניין היציאה ממצרים. לפיכך יש להקפיד שכל בני המשפחה ישבו סביב שולחן הסדר ויעסקו בתכנים המיוחדים לליל היציאה לחירות מתוך הודיה ושמחת הלב. תנאי בסיסי ראשון לכך שנצליח כולנו, נשים, אנשים, זקנים, נערים וטף, לשיר במלוא פה את שירת הלילה הזה, הוא להיכנס לחג רעננים לאחר מנוחה פיזית קלה,  גם אם הדבר יהיה כרוך בוויתור על אחד מהמאכלים המיועדים לשלב של "שולחן עורך".

עם מעט יצירתיות והכנה מוקדמת אין קושי להתחבר לתוכני החג ולתחושות המלוות אותנו בכל דור ודור ובפרט בדורנו זה שבו זכינו לאתחלתא דגאולה. 

מתוך הודיה על כל הטוב שגמלנו ה' ותפילה שבעזרת ה' נזכה לשנה הבאה בירושלים הבנויה – שיהיה לכולנו חג שמח וכשר!