מרכזת ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה
התכנית
החדשה בתנ"ך אִתגרה מורים רבים לתורה שנתקלו בקושי ללמד חומרי לימוד שלא
נלמדו בעבר בכיתות ז–ח, וכוללת מעתה לימוד פרשיות סבוכות בספרים בראשית וויקרא. הצורך
בהוראת נושאים אמוניים לצד נושאים הקשורים לאישוּת: נישואין, יולדת ואיסורי עריות,
תפסו את המחנכים נבוכים מעט וחסרי כלים. במכללת אורות ישראל החליטו "להרים
את הכפפה" ובמשך שלושה ימי השתלמות מוצלחים ביותר הוענקו כלים והדרכה מעשית
כיצד ללמד פרשיות מורכבות מעין אלו. יעיד על כך מכתבה המרגש של מורה לחינוך גופני
שהשתתפה בהשתלמות זו וסיפרה על מסקנותיה מהרצאה על מגילת אסתר...
התכנית
החדשה בתנ"ך אִתגרה מורים רבים, במיוחד בכל הנוגע להוראת ספרי התנ"ך
הנלמדים בכתות ז–ח. להשתלמות נבחרו מרצים המכירים כיתה מקרוב, בקיאים בנושאים
הנלמדים ויכולים לתת כלים מעשיים ודרכי הוראה פרקטיים להוראת ספרים אלו. כתשעים
מורים מכל רחבי הארץ השתתפו וביקשו המשך.
תשומת לב
מיוחדת ניתנה ללימוד ולהוראת פרשיות סבוכות בספרים בראשית וויקרא ובתוכם דינים
הקשורים לנשים, לנישואין, ליולדת ולאיסורי עריות, שתפסו את המחנכות והמחנכים
נבוכים מעט וחסרי כלים להוראה. הושם דגש על היבטים חינוכיים ונושאים אמוניים
הנלמדים בספרים אלו והתאמתם לחטיבת הביניים. גולת הכותרת של ימי העיון הייתה בשתי
יחידות ששיתפו יועצת חינוכית, הגב' אביטל בן-חור, שעמדה על דרכי הוראה מתאימות של
נושאים משפחתיים בחומשים בראשית וויקרא, והרבנית נעמי שחור שהביאה עמה את המבט
החינוכי-ערכי על הנושא. בין הדגשים שניתנו דובר רבות על הזהות הנשית הנבנית בגיל
זה, במה כדאי ואיך כדאי לגעת, ומה עדיף שלא לפתוח.
מתוך
המכתבים הרבים של משתלמים מרוצים בחרנו להביא את מכתבה של טליה ארד, מורה לחינוך
גופני שהשתתפה בימי ההשתלמות בתנ"ך. היא שיתפה אותנו במחשבותיה ובמסקנותיה
האישיות בעקבות הרצאה ששמעה על מגילת אסתר מפי הרבנית ד"ר יעל צהר, ואלו
דבריה:
"הרעיון מאחורי המילים: 'אל תדמי בנפשך'
מרדכי פונה לאסתר במילים הכל כך מניעות, מעוררות ומחברות למהותה של אסתר. 'מי יודע
אם לעת כזאת הגעת למלכות'.
אל תחשבי רק על עצמך, היי חדורה אמונה וביטחון.
בכוחך לעשות את ההיסטוריה ולשנות את גורל עמך, וכן, אומר לה מרדכי, עלייך להיות
קשובה.
הקב״ה שולח לך איתותים ועלייך להקשיב ולעשות. אל
תחמיצי את השעה.
אסתר בתפילתה, קודם לכתה אל המלך, מתחברת אל
מהותה הפנימית
במסירות נפש ולוקחת על עצמה את משימת ההצלה. 'וכאשר
אבדתי אבדתי'.
אמנם לא המתים יהללו יה, אבל כן, מה שצריך
במסירות נפש אעשה הכול למען הצלת עמי.
הדברים אמורים גם בהקשר לימינו. כמה פעמים אנו
מוצאים עצמנו מול אותות מאת השם יתברך; כמה פעמים תכננו לנסוע למקום מסוים והגענו
למקום אחר ובמקרה (ואין מקרה) פגשנו באדם.
אנחנו אמנם בוחרים את הדרך, אך מלווים בסימנים
בלתי פוסקים. לפעמים אנו קשובים לסימנים ולפעמים אנו 'בועטים' בהם. לא מעט שואלים
אנו את עצמנו האם זוהי שעתנו? אם לחתונה?! ללידה?! לעבודה ?! ועוד...
בהיבט האישי, התחברתי לדבריה של הרבנית צהר כאשר
דיברה על אסתר ועל ההזדמנות. איך כמעט בעטתי בהזדמנות להינשא לבעל אלמן וארבעת
ילדיו. בעודי חד-הורית כשבע שנים עם ארבעה ילדים משלי, נקרתה הזדמנות כזאת בחיי,
ואז כשהרגשתי שהקשר לא ממשיך לשום מקום, סיימתי אותו. כעבור חודשיים הקב"ה
שוב סימן לי שזהו מסלול חיי. היום אנחנו נשואים שנתיים, ולמשפחתנו הצטרפה לפני
כחצי שנה קטנטונת מתוקה. אז כן, הסימנים והשאלות קיימים כל הזמן ומסירות הנפש חייבת
להיות...
כולי תפילה שאסתר תהיה לנו להשראה במסירותה
ובחיבורה לשורשיה הפנימיים ושנזכור תמיד מאין באנו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה