מאת הרב ארי שבט
מרצה למחשבת ישראל ותושב"ע, ועמליה צורן מנהלת הספרייה, קמפוס אלקנה
זכינו לקבל לספריית מכללת אורות ישראל באלקנה תרומה מכובדת מאוד של ספרים וכתבי-עת מעיזבונו של הרב פרופ' יוחנן דוד סילמן, באדיבות אשתו ושותפתו, יהודית, וביזמתו ובתיווכו של הרב ארי שבט.
פרופ' יוחנן סילמן ז"ל היה אחד מחלוצי הדור החדש המנסים לשלב תורה ומחקר מתוך נאמנות, יראת שמים ואהבת התורה. על כן הננו מקווים שלא רק ספריו הרבים אלא גם דמותו ומשנתו יעמדו לנגד עיני הסטודנטיות שלנו כתורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב, שהעניקו לנו בני משפחתו באדיבותם.
פרופ' יוחנן סילמן (תרצ"ב–תשע"ב) למד בעולם הישיבות, בעיקר בחברון, בפוניבז' ובמרכז הרב. בין השאר למד בחברותא תקופה ארוכה עם הרב ד"ר צבי אלימלך נויגרשל, מוותיקי המרצים במכללת אורות ישראל, ואף הוצע לו שיעמוד בראש ההתמחות למחשבת ישראל במכללה. בשלב מסוים, תוך כדי לימודיו התורניים, למד גם לימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית והתמחה בפילוסופיה ובתולדות ישראל. פרופ' סילמן היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן במשך עשרות שנים, למד ולימד מתוך תפישה תורנית ומחקרית ללא פשרות. ספריו ומאמריו, וכן ספרייתו העשירה, מעידים שהיה בקי גם בתחומי ההיסטוריה והתורה שבעל-פה ובתחומים רבים אחרים.
פרופ' סילמן כתב את הדוקטורט שלו בנושא "הא-ל והחומר לאור מערכות היחסים ההירארכיים בספר הכוזרי". הוא חיבר מאמרים רבים, ואת הספרים: "בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי", "קול גדול ולא יסף: תורת ישראל בין שלמות להשתלמות", ו"בין 'ללכת בדרכיו' ו'לשמע בקלו': הוראות הלכתיות – כהנחיות או כציוויים". הוא היה בין העורכים של כתבי-העת דעת ובד"ד, ושל ספרים רבים, ביניהם: "אברהם אבי המאמינים: דמותו בראי ההגות לדורותיה".
פרופ' סילמן התמחה במיוחד במשנת ר' יהודה הלוי וכתב עליה מאמרים רבים ושני ספרים, אך עיקר תרומתו היה בתחום הפילוסופיה של ההלכה, שבה היה מאלו שיצרו את המחקר הראשוני ואף קבעו את הגדרות היסוד. ספרו "קול גדול ולא יסף" משלב את ידיעותיו התורניות הרחבות עם חשיבתו השיטתית כדי להעמיק בשאלות יסודיות ביותר.
ספריית המכללה הועשרה בספרים מעיזבונו של פרופ' סילמן בתחומי הפילוסופיה הכללית, אתיקה, מוסר, מחשבת ישראל, דת ומדע, תולדות עם ישראל והגותו בימי הביניים ובתקופת ההשכלה, הפולמוס היהודי-נוצרי, וגם מעט על ההיסטוריה של ארץ ישראל. הוקרת המכללה נתונה למשפחת על התרומה החשובה.
מרצה למחשבת ישראל ותושב"ע, ועמליה צורן מנהלת הספרייה, קמפוס אלקנה
פרופ' יוחנן סילמן ז"ל היה אחד מחלוצי הדור החדש המנסים לשלב תורה ומחקר מתוך נאמנות, יראת שמים ואהבת התורה. על כן הננו מקווים שלא רק ספריו הרבים אלא גם דמותו ומשנתו יעמדו לנגד עיני הסטודנטיות שלנו כתורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב, שהעניקו לנו בני משפחתו באדיבותם.
פרופ' יוחנן סילמן (תרצ"ב–תשע"ב) למד בעולם הישיבות, בעיקר בחברון, בפוניבז' ובמרכז הרב. בין השאר למד בחברותא תקופה ארוכה עם הרב ד"ר צבי אלימלך נויגרשל, מוותיקי המרצים במכללת אורות ישראל, ואף הוצע לו שיעמוד בראש ההתמחות למחשבת ישראל במכללה. בשלב מסוים, תוך כדי לימודיו התורניים, למד גם לימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית והתמחה בפילוסופיה ובתולדות ישראל. פרופ' סילמן היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן במשך עשרות שנים, למד ולימד מתוך תפישה תורנית ומחקרית ללא פשרות. ספריו ומאמריו, וכן ספרייתו העשירה, מעידים שהיה בקי גם בתחומי ההיסטוריה והתורה שבעל-פה ובתחומים רבים אחרים.
פרופ' סילמן כתב את הדוקטורט שלו בנושא "הא-ל והחומר לאור מערכות היחסים ההירארכיים בספר הכוזרי". הוא חיבר מאמרים רבים, ואת הספרים: "בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי", "קול גדול ולא יסף: תורת ישראל בין שלמות להשתלמות", ו"בין 'ללכת בדרכיו' ו'לשמע בקלו': הוראות הלכתיות – כהנחיות או כציוויים". הוא היה בין העורכים של כתבי-העת דעת ובד"ד, ושל ספרים רבים, ביניהם: "אברהם אבי המאמינים: דמותו בראי ההגות לדורותיה".
פרופ' סילמן התמחה במיוחד במשנת ר' יהודה הלוי וכתב עליה מאמרים רבים ושני ספרים, אך עיקר תרומתו היה בתחום הפילוסופיה של ההלכה, שבה היה מאלו שיצרו את המחקר הראשוני ואף קבעו את הגדרות היסוד. ספרו "קול גדול ולא יסף" משלב את ידיעותיו התורניות הרחבות עם חשיבתו השיטתית כדי להעמיק בשאלות יסודיות ביותר.
ספריית המכללה הועשרה בספרים מעיזבונו של פרופ' סילמן בתחומי הפילוסופיה הכללית, אתיקה, מוסר, מחשבת ישראל, דת ומדע, תולדות עם ישראל והגותו בימי הביניים ובתקופת ההשכלה, הפולמוס היהודי-נוצרי, וגם מעט על ההיסטוריה של ארץ ישראל. הוקרת המכללה נתונה למשפחת על התרומה החשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה