מנהל בית ספר – להיות או לא להיות?

ד"ר הודיה הופמן,
מרצה ורכזת הסיורים הלימודיים בתכנית בבית הספר לתואר שני "ניהול וארגון מערכות חינוך" 

כבר לפני למעלה ממאה שנה שאלו תאורטיקנים אם ניהול הוא "מקצוע"  ואם יש צורך ללמוד אותו.
במכללת אורות ישראל זו כבר אינה שאלה, אלא עובדה מוגמרת ומבורכת. בבית הספר לתואר שני, בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" שותפים לעיצוב דור העתיד של מנהלי בתי הספר – החוליה המשמעותית ביותר במערכת החינוך.
בשנת תשע"א נפתח במכללת אורות ישראל, מסלול הלימודים לתואר שני ב"ניהול וארגון מערכות חינוך". התכנית נפתחה עם שתי כיתות לימוד. בשנה הנוכחית נפתחו חמש כיתות בשנה א' וסה"כ לומדים בתכנית למעלה מ-250 סטודנטים. למכללת אורות ישראל יש את מספר הלומדים הגדול ביותר מקרב המכללות הדתיות להכשרת מורים בארץ, בתכנית ניהול וארגון מערכות חינוך. מלמדים בה מיטב המרצים בתחום. באופן אישי, הייתה לי הזכות ללוות את התכנית במשך שש שנים ובפרספקטיבה של זמן מרגש לראות איך היא התפתחה באיכות ובכמות. זו שליחות להיות שותפה לעיצוב דור העתיד של מנהלי בתי הספר – החוליה המשמעותית ביותר במערכת החינוך. התכנית זכתה להסמכה זמנית מהמל"ג (מועצה להשכלה גבוהה) ונמצאת כעת בשלב האחרון לקראת הסמכת הקבע.
מטרת התכנית היא להכשיר את הלומדים לניהול בית ספר או לחלופין לתפקידים ניהוליים נוספים, דוגמת רכז מקצוע/שכבה, סגן מנהל וכו'. כמכללה דתית, התכנית מכשירה את לומדיה על פי ערכי החמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) וברוח הציונות הדתית לאהבת התורה, העם והארץ. במסגרת התכנית הלומדים רוכשים ידע ומיומנויות בקבלת החלטות, בהנהגת צוות, בניהול המשאב האנושי, בניהול תקציב ובקביעת מדיניות חינוכית. לימודים אלו מתבססים על תאוריות ארגוניות ותאוריות בניהול ובהכרת מערכות חינוך. הנחת העבודה היא שניהול בכלל וניהול בית ספר בפרט זו אמנות שיש ללמוד ולפתח כדי לעשותה באופן מיטבי. שמה הטוב של התכנית הולך לפניה והלומדים מגיעים מכל רחבי הארץ: מצפת, מעמק בית שאן, מהמרכז, מהשפלה, מהשומרון ומאשקלון.
הקורסים כוללים לימודים פרונטליים, קורסים מקוונים, סדנאות וסיורים. גולת הכותרת שלה היא הפרויקט המסכם שבאמצעותו ניתנת ללומד הזדמנות לחקור נושא מתחום ניהולי הקרוב ללבו ולהציגו כעבודת מחקר. במסגרת התכנית ניתנת הכשרה לכתיבה אקדמית ולמיומנויות מחקר. בין הקורסים הנלמדים: קבלת החלטות, מיומנויות ניהול, כלכלת חינוך, הכנסת שינויים במערכת הבית ספרית, מנהיגות חינוכית, מערכת החינוך בישראל, ניהול משאבי אנוש, אתיקה וחינוך, העצמה ופיתוח צוות ועוד. מאפיין ייחודי בתכנית הניהול הוא הסיורים הלימודיים בבתי ספר ובהם נפגשים הסטודנטים עם מנהל בית הספר, עם בעלי תפקידים שונים ועם תלמידים. יום סיור סובב סביב נושא מוגדר, דוגמת חדשנות פדגוגית או אקלים בית ספרי. הסטודנטים לומדים מקרוב את הנושא באופן תאורטי ולאחר מכן פוגשים את התרגום המעשי שלו בבית הספר בבחינת "להפוך רעיונות למראות". כל סיור מותאם במיוחד עבור הלומדים על ידי רכזי הסיורים הלימודיים (ד"ר חיים שקד ואנוכי) ואנו מלאי הכרת הטוב לבתי הספר הפותחים דלתותיהם בפנינו, מקדישים לנו זמן רב ומחזקים על ידי כך את הקשר שבין האקדמיה לשדה. תכנית הלימודים היא דו-שנתית, כולל סמסטר קיץ לאחר שנה א'. הלימודים מתקיימים בכיתות נפרדות לנשים ולגברים בימי שני בשבוע. בוגר התכנית מקבל תעודת מוסמך (תעודת תואר שני) ויכול להגיש מועמדות לניהול בית ספר לאחר השתתפות בקורס מנהלים של מכון "אבני ראשה".
אם חלמת להיות מנהל\ת – זה המקום, זו התכנית וזה הזמן! מחכים לך!

הדלקת נרות חגיגית בקהילת המעונות

מאת תהילה פרטוש,
אם הבית לזוגות צעירים

ביום ראשון בערב, אור לכ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה, התכנסה קהילת המעונות של הזוגות הצעירים במכללה להדלקת נרות חגיגית.

נפגשנו בקפטריה של המכללה לארוחת ערב חלבית וטעימה שהכינו הסטודנטיות, אכלנו, פטפטנו והכרנו את הדיירים החדשים שנכנסו בחודש האחרון לקמפוס. במהלך היום-יום אנחנו לא מצליחים להיפגש כולנו בנחת, לדבר ולהכיר יותר לעומק. הייתה זו הזדמנות כיפית ומגבשת.
בהמשך הערב הדלקנו נרות חנוכה, שרנו "הנרות הללו" ו"מעוז צור" יחד עם הילדים וערכנו חידון חנוכה מאתגר שבסופו היו מנצחים שזכו ב...עוד סופגנייה.
בסוף הערב הגיעו סופגניות חמות וטעימות בחסות המכללה שמפרגנת ומרעיפה עלינו. על כך רצינו לומר תודה רבה!!
בערב הייתה נוכחות גדולה של דיירי המעונות, האווירה הייתה נעימה מאוד ומשפחתית, נהנינו מאוד!

ניפגש בחג הבא.

מסורת "סיור חנוכה"

בחנוכה יצא סגל המנהלה של המכללה לסיור בארץ החשמונאים. לאחר טעימת בוקר מרעננת ביקרו החברים ב'קברי המקבים' ליד מודיעין ודנו בשאלת ודאותה של המסורת העממית.

בהמשך, ביקרו בפארק איילון וביצעו מסלול הליכה בחורבת עקד – שרידי מבצר מימי החשמונאים, ולאורך עמק המעיינות, שבעבר נבעו בו מעיינות שסיפקו מים לעיר הסמוכה אמאוס. את הסיור המוצלח והמועיל הנחה בטוב-טעם ד"ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל. מזג האוויר האביבי והארגון הלוגיסטי המעולה תרמו לאווירה מרוממת ולגיבוש. את החוויה חתמו גב' יעל ברוש שאִתגרה בחידון מפולפל, והרב פרופ' גוטל בשיעור עם דפי מקורות, שהועבר בשטח הפתוח בצל העצים.

"כאן מצמיחים מורים חדשים" - על היחידה לכניסה להוראה במכללת אורות ישראל

מאת רחלי ברטוב

רכזת היחידה לכניסה להוראה, אלקנה

מה עושים בסוף שנה ג'? כמה חודשים צריך לעבוד בשנת ההתמחות? איך פותחים תיק במשרד החינוך? כיצד מוצאים עבודה? במה עוסקת סדנת הסטאז'? איך מקבלים קביעות? איפה אני מבררת מדוע לא קיבלתי משכורת? מי תומך במורים החדשים?

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה ארצית מדאיגה של אחוזי נשירה גבוהים ממקצוע ההוראה בחמש השנים הראשונות ליציאה לשדה. מטרת ליווי הסטודנטים בתחילת עבודתם בהוראה היא לסייע בתהליך ההשתלבות בעבודה ולתמוך בתהליכי הפיתוח המקצועי, פיתוח הזהות המקצועית והתמודדות עם קונפליקטים. לשם כך הוקמו במכללות ובאוניברסיטאות היחידות לכניסה להוראה.

היחידה לכניסה להוראה במכללת אורות ישראל מאגדת בתוכה את כל העוסקים בליווי הסטודנטים ופיתוח מקצועי, משלב סיום תקופת ההכשרה ועד ליציאה לפנסיה...

 היחידה כוללת את רכזי היחידות (מר נתן פריד ברחובות וגב' רחלי ברטוב באלקנה), רכזי הסטאז' (ד"ר זאב קאים ברחובות וגב' דורית דויטש באלקנה), רכזת קורסי מורים חדשים ואופק חדש (גב' שרה אליאש), וצוות מנחי הסדנאות והקורסים למורים חדשים ולמורים חונכים.

בי"ב בכסלו (24 בנובמבר) התכבדנו בביקורה של ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה, שהגיעה למכללה עם שתי חברות הענף, ד"ר דליה עמנואל וד"ר צביה שמעוני. במפגש החגיגי השתתפו נשיא המכללה הרב גוטל, דיקני הלימודים, הרב ד"ר משה רחימי והרב ד"ר יחיאל לאש, רכזי ומנחי סדנאות הסטאז' וקורסי מורים חדשים.

ד"ר זילברשטרום הציגה את חזון אגף ההתמחות וכניסה להוראה: "עובדי הוראה חדשים ישתלבו בהצלחה במערכת החינוך מתוך תחושת מסוגלות מקצועית ואישית, כאשר הסביבה החינוכית נוטלת חלק פעיל במימוש יכולותיהם והעצמתם".

ד"ר זילברשטרום הציגה בפני המשתתפים את התהליכים ואת היעדים במערך ההתמחות וכניסה להוראה בתשע"ו :

1.       השמה: הכנה ליציאה לשנת ההתמחות, תיאום עם כוח אדם והמחוזות, סיוע בהשמה ומציאת עבודה באמצעות אתר מיוחד שבו מנהלים ומפקחים מזינים משרות פנויות ומורים בסטאז' או מורים חדשים יכולים להציע את מועמדותם;

2.       תרבות קליטה: מעקב אחר תרבות הקליטה של המתמחים והמורים החדשים, שותפויות עם בתי הספר הקולטים והמורים החונכים והמלווים, פיתוח קשרי מכללה-שדה;

3.       הערכה: ליווי תהליכי הערכת מתמחים ומורים חדשים לקראת קביעות;

4.       הוקרה: תחרות קליטה מיטבית של בתי ספר, תחרות מתמחים בכרזה, בסיפור ובסרט (השנה זכו ארבעה מתמחים של המכללה [קמפוס רחובות] במקומות הראשונים בתחרויות אלו);

5.       משאבים וטכנולוגיה: האגף מעודד שימוש במרכז לסימולציה בחינוך בבר-אילן, המכשיר צוותים ומתמחים בסימולציות מחיי היום-יום המקצועיים ומלבן דרכים יעילות להתמודדות עם קשיים במערכת החינוכית (צוותי המנחים והסדנאות עתידים להשתתף השנה בסדנה כזו, באישור מנהלת האגף);

6.       מחקר ופיתוח: ביצוע סקרי שביעות רצון ובקרת איכות על תהליכי הליווי של מתמחים ושל מורים חדשים, ביצוע מחקר על פעילות היחידה.

 ד"ר זילברשטרום נהנתה להכיר את צוותי היחידות בשני הקמפוסים והתרשמה מהמחויבות והדאגה האישית להשמת סטודנטים וליווי היחידה. היא נתנה את ברכתה להמשך העמקה בתהליכי בניית היחידה, שותפויות מכללה-שדה, קשרים בין כל העוסקים בתהליכי ליווי מורים חדשים, פיתוח קורסי מורים חונכים, ופיתוח מקצועי של מנחי הסדנאות והקורסים למורים חדשים.

חדש בעבודה מעשית: תכנית אקדמיה-כיתה יצאה לדרך מסלול יסודי במכללת אורות ישראל בשיתוף בית ספר כרמים אלקנה

מאת גב' עליזה ליפסקר, מרכזת מסלול יסודי
גב' רחלי ברטוב, רכזת עבודה מעשית (אלקנה)

במסגרת העבודה המעשית במכללה מתקיימת השנה תכנית חדשה –אקדמיה-כיתה, המופעלת השנה כפיילוט ארצי בשאיפה להרחיבה בהדרגה בשנים הבאות. תכנית זו באה לענות על הצורך בחיבור בין ההכשרה האקדמית לשדה החינוכי, ולהכשיר סטודנטיות באופן יישומי ומקושר באופן משמעותי לעולם הבית ספרי. סטודנטיות שנה ג' במסלול יסודי משתלבות בעבודה מעשית בבית הספר בהיקף של שלושה ימים בשבוע, בליווי מורים מכשירים מבית הספר.
 בתהליך שיתופי זה הסטודנטיות מהוות בפועל מורות בכיתה וחשות חלק משמעותי מצוות בית הספר כבר בתהליך קליטתן בשדה. הן מתוודעות לתפיסה החינוכית של בית הספר ולתרבות המוסד החינוכי כחלק מהוויית בית הספר, ואינן עוסקות בהוראה הדיסציפלינרית בלבד.
השותפות מביאה לבית הספר רעננות של כוח הוראה חדש, שיטות הוראה חדשניות מתוך הידע האקדמי, וכן מקור מתמיד להיוועצות וללמידה משותפת. גב' עליזה ליפסקר מלווה את ההתנסות מטעם המכללה.
התכנית מאפשרת לסטודנטיות התנסות ייחודית ב"הוראה בצמד" יחד עם מורה ותיק ומנוסה. הן משתלבות בפעילויות של צפייה, סיוע, הוראה פרטנית, הוראה מלאה בצמד עם המורה המכשיר, והוראה מלאה עצמאית בכיתה תוך צפייה ומשוב של המורה המכשיר.
הסטודנטיות נוטלות חלק פעיל בקידום למידה משמעותית של תלמידים, בהתנסויות ההוראה המגוונות בתוך הכיתה, בלמידה פרטנית וקבוצתית בכיתה.
התכנית מאפשרת התנסות בהוראה דיפרנציאלית: היענות לשונוּת בין הלומדים וסגנונות למידה מגוונים לצד גיוון בדרכי ההוראה-למידה באמצעות דגמי הוראה של שני מבוגרים בכיתה.
הן מתנסות בפיתוח יוזמות בית ספריות המיישמות עקרונות של למידה משמעותית: הקמת מרכזי למידה פעילים, למידה מבוססת פרויקטים, הערכה חלופית, ולמידה חווייתית במרחבי למידה מגוונים בבית הספר בדגש על תחושת רלוונטיות וערך של הלמידה עבור התלמיד.
השנה פועלות בבית הספר כרמים יוזמות חדשניות: "כיתות מקצוע" לכיתות ה–ו, ו"משחוק" בכיתות א–ב.
הסטודנטיות המשתתפות בתכנית מלוות מקרוב יוזמות אלו החל משלב הבנייה, ימי ההיערכות, הקמת הכיתות והפעלת הלמידה החדשנית בהתאם לתכנית, תוך הדרכה מקצועית מלווה מטעם המכללה ומטעם מנחי פסג"ה.
לראות את האור בעיני הסטודנטיות זוהי חוויה מיוחדת.
להלן חלק מהמשפטים שנאמרו על ידי הסטודנטיות:
"אנחנו לא אורחות בכיתה, אנחנו חלק מהלמידה בכיתה. מבינות את התהליך, מכירות את התלמידים על יכולותיהם ורגישותם; לומדות כיצד להתמודד עם קשיים אישיים; להעצים תלמיד; לשוחח עם תלמידה; לקחת תלמיד ולקדמו על פי יכולותיו"; "למדנו את השפה המקצועית הפדגוגית"; "אני מרגישה שאני חלק מתהליך הלמידה והחדשנות שמקדם בית הספר"; "אני לא מבינה איך יכולנו בלי שנה זו".
גם המורות המכשירות ציינו: "הסטודנטיות מביאות רוח חדשה ויחד עם זה זוהי עזרה עצומה לפרט ולכלל"; "לקדם תהליך שינוי בבית הספר כשיש בו כוחות הוראה חדשים, צעירים, זהו תהליך נכון וטוב".
יפה לעבור ולראות את התלמידים במרחבי הלמידה עם סטודנטית שיושבת ומשחקת אתם על השטיח, ובצד – סטודנטית נוספת לומדת עם קבוצת תלמידים; סטודנטית שיושבת עם ועדת עיתון ומדריכה את התלמידים לקראת הוצאת עיתון לקראת החנוכה; ובאולם הכנסים – סטודנטית ומורה מכינות טקס לקראת יום רחל אמנו.
השותפות היא בלמידה, בעשייה החברתית, ובכל רכיבי העולם החינוכי בבית הספר.
אנו שמחים להיות חלק מתכנית חדשנית שנושאת בכנפיה מסר חדש למורים העתידיים בשדה ההוראה בישראל, ומסר של התחדשות לבתי הספר החלוצים המתנסים השנה בתכנית זו.

ירושלים של זהב ושל מחתרות

מאת ד"ר יוסי לונדין,

החוג להיסטוריה של עם ישראל ותכנית האזרחות

במהלך חודש מרחשוון יצאו כשבעים סטודנטיות בחוגים להיסטוריה וללימודי ארץ ישראל לסיור לימודי במרכז ירושלים. הסיור התמקד בכמה מהאתרים המרתקים הנמצאים במרכז הבירה וביניהם מוזאון אסירי המחתרות, בית הרב קוק ומלון המלך דוד. במהלך הסיור שמעו הסטודנטיות על גבורתם של לוחמי האצ"ל והלח"י בתוך כותלי הכלא ומחוצה לו, תוך התמקדות במורשתן של לוחמות האצ"ל והלח"י שהתנדבו למלחמה למען שחרור הארץ, תוך שהן משלמות מחיר אישי כבד. הסיור במוזאון אסירי המחתרות גלש במהירות מאירועי שנות הארבעים גם לשאלות חינוכיות ואקטואליות, כמו עמדתו של מנחם בגין ביחס ל"שד העדתי" ("אשכנזים? ספרדים? יהודים!"), הדיון על עונש מוות למחבלים ושאלת שירות צבאי או לאומי לבנות בימינו. משם המשיך הסיור לבית הרב קוק שם עסקו הסטודנטיות במורשתו של רואה האורות הגדול ובמשמעויותיה החינוכיות. הסיור המשיך בריצה קלה לכיוון מלון המלך דוד תוך סיפור עלילותיהם של לוחמי המחתרות שיצאו בעוז ובחכמה נגד שלטון האימפריה הבריטית. זאת, לא פעם תוך התחפשות לזוגות תמימים המטיילים לתומם במעין "דייט" רגוע ברחובות ירושלים ובדרך בודקים דרכי גישה, מילוט ופריצה למוסדות השלטון הבריטי. במהלך הסיור ובעבודות שניתנו בעקבותיו דנו הסטודנטיות בפוטנציאל החינוכי של סיורים היסטוריים בכלל ושל הוראת תקופת המחתרות בפרט, גם על רקע מדיניותו החדשה של משרד החינוך להפוך את הסיור הלימודי לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומבחינות הבגרות.

בסופו של יום אינטנסיבי שבו הסטודנטיות לבתיהן. הן הותירו מאחוריהן את היפה שבערי תבל, וגם לא מעט סוחרים מרוצים במדרחוב בן יהודה ששמחו לראות כיצד עשרות סטודנטיות הפושטות על המדרחוב בעת הפסקת צהריים מסייעות להם לצלוח את המיתון הקשה בעקבות גל הטרור.

בימת עיון בסימן יצירה

ביום שני, י"א בכסלו תשע"ו, "עצרנו" את הלימודים הסדירים בקמפוס אלקנה לטובת בימת עיון שהוקדשה לנושא : "יש לך כנפי רוח? חינוך לחיי יצירה". הסטודנטיות מכל השנתונים התכנסו לבוקר עיון וחשיבה על מקומה של היצירה ושל פיתוח תחביבים בעולמו של עובד ה'.

החיים המודרניים מאפשרים לכל אחד להתפנות לעיסוקים מגוונים מעבר לדאגה לפרנסה הבסיסית, ללחם ולמים. מחד גיסא, אפשר לראות בזה אותות גאולה והתרחקות מהקללה הקמאית של  "בזֵעת אפך תאכל לחם", ומאידך גיסא, אפשר לראות בכך סכנה חמורה של "ביטול תורה" והשחתת זמן על מותרות.

דבר אחד ברור: מתוך ראייה חינוכית, אין להשלים עם מצב שבו נתעלם לחלוטין מהצורך בהתייחסות עיונית ובקיום דיון חינוכי בשאלת תרבות הפנאי, כאשר ברור לכול שתלמידינו מבלים שעות רבות בבילויים ובעיסוקים ממינים שונים. זו הסיבה לכך שבחרנו להקדיש בימת עיון לעיסוק בנושא שבדרך כלל לא נידון ולברר איך ניתן להצמיח אנשים החיים חיים מלאים של תורה לצד פיתוח אפיקי יצירה ועיסוק מגוונים. איך ניתן לשלב בין עולם התורה לעולם הפנאי מבלי להיקרע בין העולמות? האם יש ערך לעיסוק ביצירה ובתחביבים? האם יש מקום לבילויים? איך נבטיח שהתוכן שאנו יוצקים לשעות אלו אינו סותר את עולמנו הרוחני? מה הם הגבולות?

הבוקר נפתח בדברי ברכה של נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שהתייחס למצב הביטחוני המורכב שבו אנו מצויים ולחשיבות השמירה על שגרה בריאה – כולל "פנאי". אחריו פיתח הרב מתניה ידיד, רכז תחום חינוך אמוני במכללה, את הנושא של "עבודת האמנות והאמונה" והדגים  מה רב כוחה של האמנות להשפיע על הנימים העדינים ביותר של הנפש. הרב ידיד אף הציג מקורות מדרשיים והגותיים המצביעים על היחס החיובי שניתן במקורותינו להתרשמות העמוקה ממראה עיניים מרהיב וממפגש עם יצירות פאר.

לאחר מכן הגיע החלק המפתיע של היום: מרצים ומרצות מסגל המכללה הציעו סדנאות לבחירה בתחומי עניין מגוונים ובלתי שגרתיים. הסטודנטיות התפצלו לפי בחירה ברחבי הקמפוס: ד"ר חנה שמרלינג, מהמסלול לחינוך מיוחד, העבירה סדנת ציור וכתיבה יוצרת; גב' אילת הבר, מהמסלול למחול, שיתפה את המעוניינות ב"בובה של סדנה – יצירת בובות תאטרון"; ד"ר אמנון חבר, מההתמחות להיסטוריה, ביחד עם צוות התפעול המכללתי, העביר סדנה מעשית לביצוע תיקונים בבית; ד"ר בת שבע קרן, מההתמחות לאנגלית, העבירה סדנת פלייבק; ד"ר צביה מאיר, מההתמחות לספרות, סיירה עם הסטודנטיות בספריית המכללה בין ציוריה המוצגים שם ושוחחה אתן על יצירה נשית; גב' בלה אבן-חן, מההתמחות לייעוץ, יצרה עם הסטודנטיות יצירות יפהפיות שכללו תכשיטים העשויים מחומרים זמינים; גב' לימור שמחוביץ', מרצה ליהדות, עסקה במוזיקה ובכתיבה; הרבנית ד"ר נעמי שחור, ראש ההתמחות לתנ"ך, חשפה את הסטודנטיות לציור ולפיסול בזכוכית; גב' שרית גזבר מהמרפ"ד, יצרה עם הבנות מזוזות דקורטיביות; ד"ר ציפי ריין העבירה "ספידי דייטינג"; ואנכי עסקתי בלימוד עיוני על בילויים ותרבות פנאי. לנוכח המגוון הרב, השיחות שהתפתחו סביב היצירה והמפגש השונה עם המרצות יצאו כולן מרוצות ובטעם של "עוד". הייתה זו הזדמנות נפלאה לראות את המרצים המוכרים מזווית שונה ומרתקת. אף מעבירי הסדנאות יצאו בהרגשת התרוממות רוח מהמפגש המפרה.

היום נחתם במופע ייחודי ומרגש של הזמרת והיוצרת רוחמה בן יוסף ששיתפה את הסטודנטיות במסעה אל היצירה ומתוכה אל התמודדויות חייה.

ההתנסות בסדנאות החווייתיות הותירה רושם והסבירה מעבר למילים מה רב כוחה של יצירה ועד כמה היא מרחיבה את הדעת; הלימוד העיוני פתח דיון בשאלות חשובות של היחס לתרבות הפנאי; וההופעה החותמת ריגשה את כולן ופתחה פתח למחשבות.

יפה ושונה תהא השנה

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, דיקנית סטודנטיות (קמפוס אלקנה) ודיקנית לימודי חוץ
סטודנטים וסטודנטיות יקרים,

ימי אלול מביאים אתם רוח של התחדשות. שנת לימודים חדשה מתחילה  ועִמה שפע של תקוות, החלטות ותפילות ש"יפה ושונה תהא השנה". עוד מראשית שנות בית הספר, בכל תחילת שנה הקלמר מסודר, העפרונות מחודדים, הצבעים בוהקים ואף המחברות מזמינות לכתיבה עליהן; בכל תחילת שנה אנו מחליטים מחדש שהשנה הכול יהיה מאורגן, השיעורים יסוכמו כראוי והמשימות תבוצענה ללא כל דיחוי.

אלא, שלא פעם יש פער בין התכנית ובין הביצוע.

אלול הוא חודש הסוגר את השנה ומזמין לבחינת מעשי העבר. ללא ההכרה בעולם התשובה, ההתבוננות במעשינו בשנה החולפת עלולה לגרום לייאוש. רק התשובה העומדת בבסיס העולם היא ההסבר לשאיפה המתמדת של האדם והעולם להתקדם, והיא המונעת ייאוש. החטא, הכישלון וההחמצה הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם, וללא אפשרות התשובה היה האדם אבוד, כלשון הרמב"ם במורה נבוכים:

ומבואר שהתשובה גם כן מזה הכלל [...] מן הדעות אשר לא יסודר מציאות אנשי התורה אלא בהאמין אותם, שאי אפשר לשום אדם שלא יחטא ויפשע , אם שיסכל בדעת שיבחרהו, או מידה והיא בלתי נבחרת באמת, או לתגבורת תאווה או כעס. ולו יאמין האדם שלא יוכל לתקן זה המעוות לעולם, היה מתמיד על טעותו, ואפשר שהיה מוסיף במריו, אחר שלא נשארה לו תחבולה. אך עם אמונת התשובה יתקן וישוב לטוב שבענינים ויותר שלם ממה שהיה קודם שיחטא.

הרמב"ם מונה סוגים שונים של גורמים לחטא ולגבי כולם התקווה נובעת מאמונה באפשרות התיקון. הרב קוק, בהקדמתו לאורות התשובה, כותב בתמצית כי על התשובה "בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות".
בימים אלו אנו נדרשים לחשבון נפש הכולל וידוי על חטאי העבר, אולם יש גם מקום להסתכל לאחור בעיניים פקוחות ולהכיר גם בדברים טובים שעברנו ובנקודות שבהן התקדמנו במהלך השנה. הרב קוק זצ"ל, בהתייחסו למושג  "וידוי מעשרות", שבו איש מישראל אומר "עשיתי ככל אשר ציוויתני", מחדש:

נתנה לנו התורה דרך להערה שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים בביטוי שפתיים על המעשה הטוב אשר עשה וכפי המדה הראויה לחזק לבבו בעבודה, ולשמח נפשו בפעלי יושר כתורה וכמצוה, ראוי שימצא בנפשו קורת רוח וימלא שמחה ושלווה, ולא יהיה תמיד בעיניו כרשע וכמקצר גם במקום שיצא באמת ידי חובתו. על כן כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בווידוי העוונות, כן יש גם כן תועלת לפרקים קבועים, שאמנם רחוקים הם ואינם תדירים כ"כ כוידוי של החטאים, כדי שלא יזוח עליו לבבו ויהיה נוטה לעצלה ולגאוה ולשריריות לב. אבל לפרקים תמצא תועלת לעבדי ה' ישרי דרך גם כן בוידוי המצות, למען ישמח בהם בלבבו ויחזק ארחות חייו בדרך ה'.

וידוי פירושו להודות על האמת, "להסתכל לאמת בעיניים" מבלי "לעגל פינות". כדי להתקדם, יש להכיר גם בנקודות חיוב שהיו בשנה החולפת וגם במקומות הדורשים תיקון. מכאן אפשר להוסיף ולעלות מעלה מעלה.
בבואכם היום בשערי המכללה, נפתחים בפניכם אין-ספור אפשרויות להתפתחות ולצמיחה אישית, מקצועית ותורנית. לצד מגוון מסלולים והתמחויות תוכלו למצוא מסגרות שונות של העשרה תורנית הפועלים במכללה, לרבות מכון "פנימה", בית מדרש "ושננתם לבנותיך", המכון הגבוה ללימודי מנהיגות חינוכית ואמונה בימינו, ועוד מגוון פעילויות בתחום החינוך התורני-אמוני.

אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם שנה טובה, שנה של התפתחות מתמדת ללא עמידה במקום, כתיבה וחתימה טובה לאלתר, לכם ולכל בני ביתכם.

סטודנטיות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל השתתפו בחפירות הארכאולוגיות בשילה הקדומה

מאת ד״ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

סטודנטיות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל השתתפו בחפירות הארכאולוגיות בשילה הקדומה. במיזם המיוחד, שהובילה ד"ר ענת שנקמן, היו הסטודנטיות פעילות בגילוי צפונותיה של עיר המשכן בתקופת המקרא ובראשית ימי הבית השני.
בממצאים שגילו היו שרידי בתים וכלים המלמדים על החיים בתקופות הקדומות, שבהן הידיעות על ההתיישבות במקום מצומצמות מאוד. לפי המקורות הידועים, היישוב בשילה פסק בשלב כלשהו בימי ממלכת ישראל, ואין מקור היסטורי המצביע על חידושו לאחר מכן. ממצאי החפירות מוכיחים כי היישוב במקום התקיים, הן בשלהי תקופת הבית הראשון הן בימי הבית השני. באזור שנחפר בידי הסטודנטיות נמצאו שרידי מבנים וכלים מימי שיבת ציון, ובאזורי חפירה סמוכים התגלו עדויות גם משלהי ימי הבית השני.
הסטודנטיות הבינו את חשיבות המחקר, ושיתפו פעולה במרץ ובמוטיבציה יתרה, על אף החום הכבד ששרר במשך כל ימי העבודה. הסטודנטיות היו שותפות גם לסינון החרסים, לניקויים, ולמיונם לתקופות השונות. כמורות לעתיד, הן הבינו את החשיבות המתודית של החפירה הארכאולוגית ככלי למידה, והביעו את תקוותן שבפעמים הבאות הן ימצאו את כלי המשכן...

בית חנה תשע"ה

"על כל אלה, על כל אלה, שמור נא לי אלי הטוב". המילים מהדהדות במבטא רוסי, אתה מסתובב לשמוע את השירה, ולהפתעתך השרות הן בנות בית חנה מדנייפרופטרובסק, אוקראינה.
25 נשים הגיעו לפני כחודש ללמוד במכללת אורות ישראל באלקנה. הוכנה להן תכנית עשירה ומגוונת, מאתגרת ומעניינת, במטרה להשאיר בזיכרונן חוויה מיוחדת יהודית-ישראלית.
הגיעו סטודנטיות הלומדות הוראה וקבוצה של מורות וגננות המשרתות זה כבר בתפקידי הוראה ברחבי אוקראינה. מטרת בואן הייתה השתלמות בפדגוגיה יהודית והתחדשות בידע חדש ובמתודות חדשות, בעיקר ביהדות ובתנ"ך.
תכנית הלימודים התחילה מדי בוקר בשעה 8.30 בלימוד חסידות ובתפילה. השיעור הראשון התחיל בשעה 9.15. השיעורים היו בתחומי יהדות, תנ"ך, היסטוריה, עברית, והכול בדרך של לימוד חווייתי, יצירה, שירה ישראלית וצפייה במדיה לסוגיה;
שיעורי תנ"ך בספר דברים, בפרשת השבוע, בית מדרש יוצר ומדרשי חז"ל, בדרך מיוחדת דרך האמנויות השונות; סיור וירטואלי בארץ ישראל לקראת יציאה לסיור בחלקי הארץ השונים במעגל האישי והלאומי; לימוד ועשייה במרפ"ד; ספרות דרך תאטרון בובות, מודעות עצמית ושיעורי מתודיקה יהודית.
הנושא השנה היה: מעגלים – מהמעגל האישי למעגל המשפחתי והלאומי.
בין השאר נערך ביקור במערכת החינוך ברבבה כולל סדנה.
את השיעורים העבירו חלק ממרצי המכללה, וחלק מרצים דוברי רוסית ממקומות שונים בארץ.
כן הורכבה תכנית טיולים עשירה ומגוונת ברחבי הארץ, בליווי שירה ישראלית. נערכו סיורים  בירושלים העתיקה, עיר דוד, ירושלים החדשה, מוזיאון ישראל ומוזיאון המדע. בטיילת ארמון הנציב פצחו המשתתפות בשירת התקווה בראותן את הנוף המרהיב. ברקע הסיור במשכנות שאננים הושמע השיר "והוא עלה למרכבה ודיו לסוסים אמר...".
סמוך לתשעה באב הוקדש יום לימודים לתקופת השואה, "לזכור ולא לסלוח", נערך ביקור בבית העדות בניר גלים, מפגש עם אשת עדות, והוקרן סרט על בית הזכוכית. משם נסענו לסיור בנמל אשדוד וראינו מהי בנייה. אותנו לא ישמידו!!! "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". בערב הוקרן סרט על השואה.
בליל תשעה באב, בחצות, נסענו לכותל לחוות עם כל עם ישראל אמירת קינות ולשיר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
במצדה שמעו הבנות על תקופת המרד הגדול  ומשם - לעין גדי. הבנות צפו בנוף הנגב המיוחד והתרשמו מכפות התמרים שבצד מעיינות מים. טבלנו מעט במימי ים המלח.
בליל ט"ו באב חגגנו וחוללנו עם בנות ישראל בכרמי שילה הקדומה.
לאחר טיול בצפון, במוחרקה, בטיול על הגשרים באזור נשר, בספורט ימי בכינרת, בטיול בטבריה ובצפת, נערכנו לשבת בצפת. חשנו את האווירה המיוחדת של העיר וטיילנו בין בתי הכנסת העתיקים. למחרת יצאנו לבניאס, לחצבני, לשיט בקייקים ולטיול בצפונה של ארץ.
בצד הטיולים היו גם פעילויות רבות: בילוי בלונה פארק, רחצה בים, שחייה בבריכה המקומית, טיול ערב לקניון, לקניות, שיטוט בשוק ראש העין, בשוק מחנה יהודה עוד. בערבים, לאחר לימוד מרוכז מבוקר ועד ערב, השתתפו הבנות בשיעורי ריקודי עם ישראליים, סדנת משחקי חברה, סדנת שוקולד, סדנת הכנת תכשיטים, צפייה בסרטים ועוד.
את התכנית ריכזה מטעם המכללה גב' עליזה ליפסקר.
לקבוצה התלוו מרכזת מטעם בית חנה בדנייפרופטרובסק, גב' מלכי פלדמן, ושתי מדריכות ישראליות.
התכנית נערכה כחודש ובסיומה התקיים טקס חלוקת תעודות בנוכחות נשיא המכללה, הרב פרופסור נריה גוטל, שבמהלך הסמינר העביר שיעור אמונה בצורה מתודית מיוחדת.
במהלך הלימודים התכבדנו בביקורו של הרב סטמבלר, מנהל בית חנה באוקראינה.
אכן היה זה חודש מיוחד!

כחומר ביד היוצר

מאת הרב מתניה ידיד, מרכז תחום החינוך האמוני
מלמד במכון הגבוה לחינוך ואמונה, קמפוס אלקנה

החינוך האמוני מתחיל בקשר היוצר שבין המחנך לתלמיד, באמון הבלתי פוסק של המחנך בו וברצון של התלמיד להעמיק ולשאול. התפילה שאנו נושאים ביום כיפור בפיוט "כחומר ביד היוצר" מתייחסת לקשר בין הבורא ליצוריו, אבל יכול להיות גם מצפן לקשר בין מחנך לתלמידו.
נפש המחנך ממש כנפשו של החניך הרי היא כחומר ביד היוצר, היא מעוצבת על ידי מפגש יום-יומי עם נפש התלמידים, עם שאלותיהם, בקשותיהם, תמיהותיהם וקשייהם. המחנך אינו בא רק להחכים את תלמידיו, אלא בראש ובראשונה להיפגש עמם, להקשיב להם ולהורות אותם לאחר הקשבה זו. באופן מופלא מתואר כך הקשר בין רב לתלמידו במשנה במסכת אבות המציינת שאחד מארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהן הוא "המחכים את רבו" שמשמעו, התלמיד הופך את רבו לחכם יותר על יד שיתוף השאלות והתובנות ובירורן יחד עם רבו. התלמיד מקבל תשובות, והרב מחכים על ידי שאלת התלמיד. זהו תהליך למידה אמתי שאינו מטשטש את מקום המחנך והתלמיד, אך הופך אותם למעמיקים ושותפים יחדיו בתהליך הלמידה. במובן זה ה"יוצר" המכוון במילים "כחומר ביד היוצר" הרי הוא האדם עצמו ולא מישהו חיצוני לו. הפתיחות והרצון להיפגש יוצרים את המפגש עם התלמידים למפגש פורה והדדי שבו התלמיד מרגיש חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה, שותף לו ומשפיע עליו.
כך אני רואה את תחום החינוך האמוני במכללה, המהווה השלמה והעמקה להכשרה האקדמית והפדוגית המתקיימת במכללה. בתחילת שנת תשע"ו ארכז תחום זה שבראשו עומד הרב יונה גודמן.
החינוך האמוני בא לתאר את מפגש העומק עם תלמידינו, התמודדויות קטנות כגדולות, מתוך חיבור אמוני ונשמתי ומתוך אמון מלא ביכולת של התלמיד להתקדם ולהתגדל. במסגרת זו נפגיש בקורס מרוכז את הסטודנטיות בקמפוס אלקנה עם מחנכות בוגרות של המכללה ונקיים מפגשים ושיח על הקשיים ועל האתגרים העומדים לפני מחנכות כיום (סמארטפון בכיתה, פערים כלכליים, קשר אישי, האם להצטרף לווטסאפ הכיתתי וכדומה). כן נקיים שיעור ולימוד אחת לשבוע שיעסוק בתחום החינוך האמוני; נארגן שבת מרוכזת לכלל הסטודנטיות, שבה נחווה ונעמיק את מושג המחנך והחינוך האמוני; נעסוק בנושא השנתי "בכל דרכיך דעהו – בשבילי הקודש והחול בחינוך ובחיים", העוסק באתגר גדול העומד לפתחנו בין הקִדמה והשפע המוצעים לנו היום ובין חיי קודש. נעסוק בשאלה אם יש סתירה או השלמה בין קִדמה לקדושה במקצועות הלימוד, בתרבות הפנאי ואף בבית המדרש פנימה.
בפתיחת השנה החדשה נאחל ששנה זו תהא שנת עוז וענווה, שנה שנגלה בה את עוז הרוח שבנו, את עומקו וגודלו מחד גיסא, וענווה גדולה כלפי מורי הדרך הגדולים שלנו, מאידך גיסא. נהווה יחדיו בית מדרש יוצר, מרצים כתלמידים, ונחנך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו ולארצו.

שמיטת כספים: שיעור מאת נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל

התורה מחייבת אותנו לשמוט, קרי לוותר בתום שנת השמיטה על הכסף שהלווינו בשנים שקדמו לה. הרב גוטל מביא מספר דעות עם הסברים שונים למצווה זאת. איך ייתכן שהתורה מחייבת אותנו לוותר על הלוואות? מעבר לכך, איך מצווה ייחודית זאת מעצבת בעיני מפרשים אלו את החיים היהודיים התורניים האולטימטיביים?

לשמיעת השיעור, ניתן ללחוץ כאן להוריד את הקובץ, או לדרך נגן האודיו למטה.
להורדת דפי המקורות לחצו כאן.

השתלמויות קיץ למורים לתנ"ך

"אם אי אפשר להביא את התלמיד לשטח – נביא את השטח לתלמיד" (ד"ר חגי בן ארצי)

במכללת אורות ישראל התקיימו לאחרונה ארבע השתלמויות למורים לתנ"ך. לקמפוסים באלקנה וברחובות הגיעו עשרות רבות של מורים ומורות ששמעו שיעורים במגוון נושאים תנ"כיים.
ייחודיותן של השתלמויות אלו, בשונה מהשתלמויות אחרות, מתאפיינת במתן כלים מעשיים להוראה בכיתה תוך שימת דגש ללימוד התנ"ך בארבעה היבטים: פשט, דרש, הקשר רחב והיבט חינוכי. זאת לצד שיעורי העשרה במגוון נושאים שבתכנית הלימודים, בשילוב עיונים פרשניים, ספרותיים והיסטוריים.
חידוש מרענן שהיה השנה היו הרצאותיו של ד"ר חגִי בן ארצי ששילבו הוראת סוגיות מהתנ"ך תוך סיור וירטואלי בשטח שנעשה באמצעות סרטים שהוכנו מראש על ידיו. סוגיות כמו מקום תפילת חנה ותפילת שלמה על המקדש נדונו באמצעות התבוננות בממצאים הארכאולוגיים והגאוגרפיים שבשטח.
שביעות הרצון הרבה שהביעו המשתלמים מדרבנת אותנו להמשיך במפעל חשוב זה גם בשנים הבאות, להעצים ולהעמיק בכך את לימוד התורה והוראתה.

ערב השקה לספרו של הרב ארי שבט- "להרים את הדגל"

בחודש סיוון קיימה המכללה, בשיתוף פעולה עם בית הרב קוק והמכון לאסטרטגיה ציונית, ערב השקה לספר "להרים את הדגל – על דגל ישראל והדיבור בעברית במקורות היהדות", שכתב מרצה המכללה הרב ארי שבט. כמאה משתתפים מילאו את בית המדרש המקורי של ישיבת מרכז הרב, ביניהם מרצי המכללה ובוגרות המכללה, המדרשה ותכנית בת-ציון.
נשאו דברים הרב פרופ' נריה גוטל, שעסק בשאלה "האם הרב קוק היה ציוני?" והתייחס למורכבות הקשר של מרן הרב קוק זצ"ל לנושא; הרב יוחנן פריד, יו"ר בית הרב, שהתייחס לנושא הדגל בישראל; מר ישראל הראל, היו"ר המייסד של מועצת יש"ע, שעסק בנושא "הציונות והפוסט-ציונות". הרב שבט התייחס לדרשת הרב קוק בנושא "חשיבות דגל ישראל", שמצא בארכיון בית הרב, ול-11 נקודות שונות שהזכיר שם הרב זצ"ל בנושא.

השקת הספר "מבוא להסתברות"

מכללת אורות ישראל ערכה לאחרונה טקס השקה לספר "מבוא להסתברות",  שחיברו ראש ההתמחות למתמטיקה ד"ר דוד זייטון יחד עם המרצה ד"ר רוני בן-דוד. נשיא המכללה נשא דברי ברכה את הייחוד שבהוראת המתמטיקה במכללה. פרופ' עלי מרצבך הציג בהרצאה מרתקת מיגוון שימושים ויישומים חיוניים של תורת ההסתברות ופרופ' נח דנא-פיקארד עמד בהרחבה על איכותו המקצועית והפדגוגית המשובחת של הספר.
ד"ר דוד זייטון חתם בדברי נעילה.

חיים ולומדים על הציונות הדתית

מרחב למידה כתומך למידה
פיתוח קשרי אקדמיה-שדה בנושא: "מהבטחה למדינה" – ציונות דתית

שרית גזבר,
מרפ"ד-מפתחו"ת, אלקנה

כיפה סרוגה? שחורה? שחורה-סרוגה? ואולי קסקט? איזה כיסוי ראש היה חובש אברהם אבינו אם היה חי בתקופתנו?
היכן היה גר בנו יצחק? האם היה ממשיך לחפור בארות בקיבוץ? במושב? ואולי בסמוך לגרעין תורני בעיר בדרום הארץ?
ובמה היה עוסק נכדו יעקב? ראש ישיבה? חקלאי ואולי כמפתח סטארט אפ?
והיכן ניניו היו לומדים? בממ"ד או במסגרת חרד"לית?
שאלות אלו ואחרות עלו בדיונים שערכו סטודנטיות מסלול יסודי במסגרת הכנת מרחב ללמידה בנושא ציונות דתית עבור בית ספר שילה באשדוד. במסגרת קשרי אקדמיה-שדה חברו יחד צוות ממרצי המכללה עם מנהלת בית הספר, ליצירת מסגרת מיטבית ליישום התכנית במסגרת קורס.

הרב פרופ' נריה נוטל איתר את ה"שדה" והדליק את הניצוץ. על הקצאת המסגרת בתכנית הלימודים עמלו הרב ד"ר משה רחימי, דיקן הלימודים, יחד עם הגב' רחלי ברטוב, רכזת העבודה מעשית באלקנה, שגם ליוותה את התכנית. ד"ר יוסי לונדין הציג בפני הסטודנטיות את תולדותיו של "המקף שביניהם" (תשובתו של ד"ר יוסף בורג ז"ל לשאלה: "מה חשוב יותר בצמד המילים "ציונות דתית" – הציונות או הדתית?"); גב' עליזה ליפסקר פרסה את שיטות ההוראה והתפיסות החינוכיות העדכניות העומדות מאחורי המיזם וליוותה את יישומו בשלבי התכנון, היישום וההצבה בשדה.
לאחר מפגש תכנון של הצוות עם מנהלת בית הספר, גב' נעמה סט, נערך בין כותלי בית הספר באשדוד מפגש משותף של צוות המורים והסטודנטיות להצגת היוזמה, להיכרות ולתיאום ציפיות תוך הגדרת חלקה בתכנית הבית ספרית בנושא הציונות הדתית. הדגש היה על יצירת מרחב ללמידה מגוונת באסטרטגיות למידה שונות הנותנת מענה לייחודיות, לתחומי העניין ולרמות הידע השונות של הלומדים.
מרגע זה החל המירוץ להפקת מוקדי הפעילות למרחב הלמידה, שעבר גם דרך מרפ"ד-מפתחו"ת שאִפשר נגישות לחומרים וליועצים-מומחים. התכנים מתחומי דעת שונים מופו והותאמו לעקרונות הפדגוגיים של החינוך החזותי ולארגון מרחבי הלמידה. קבוצות העבודה הפכו את המידע הטקסטואלי לחזותי, למפעיל ולחווייתי. מפות, צירי זמן, צבעים, שירים, ייצוגים שונים, המחשות, משחקי לוח ומחשב ועוד, ככל הנדרש להקמת המוקדים במרחב הלימוד בנושא הציונות הדתית: "מהבטחה למדינה".
1. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" – מאפייני הציונות הדתית על ציר הזמן ההיסטורי;
2. "אנשי מפתח" ו"שקיות מספרות" – על דמות הציוני הדתי ומנהיגיה;
3. "בדרך ההתיישבות" – על ההתיישבות של אנשי הציונות הדתית במכלול סוגי ההתיישבות;
4. "שרים לך מולדת" ו"ארץ אהבתי" – על תפילה, כיסופים ושירים לארץ ישראל;
5. "שימו סמל" – על מאפיינים חזותיים בסמלי הציונות והדת;
6. "מביתא ישראל לבית בישראל" – על העדה האתיופית.
תא המטען של האוטובוס היה עמוס בביכורי העשייה שיצרו הסטודנטיות בדרכן למפגש הצגת הפעילויות לבית הספר. מעמדים מרשימים בצורת מגני דוד שהופקו בבית דפוס, קידמו אותן והיוו בסיס להצבת הייצוגים על פי הנושאים שהוגדרו כאמור מראש.
בחן, בידע ובעיקר בביטחון, הציגה כל קבוצה בפני צוות המורים את המוקד שהכינה. בשיח פדגוגי מכבד ומקדם שהתרחש במקום ניתן היה לשמוע על תכנים, דרכי למידה והתאמה לאוכלוסיית התלמידים ולמבנה הפיזי של בית הספר.
מורי בית הספר התפעלו מעושר המידע ומפעילות הלמידה המגוונת שהוצגה בפניהם על ידי פרחי ההוראה ואף העניקו להן תיק ובו חוברות הלמידה שהכינו בנושא.
גב' רחלי ברטוב הביעה את התרשמותה:
היום חוויתי חוויה מיוחדת של שותפות בהקמת מרכז למידה ייחודי בנושא ציונות דתית בבית ספר שילה באשדוד על ידי סטודנטיות שנה א' במסלול יסודי. מרכז הלמידה הוכן באופן מושקע ואיכותי הן ברמה התכנית והערכית הן ברמה החזותית והפדגוגית. מרכז זה מיישם הלכה למעשה עקרונות רבים מעקרונות הלמידה המשמעותית. אין לי ספק שבית הספר אכן ישתמש במרכז זה בתקופה הקרובה ואף בשנים הקרובות. קיים שם חומר רב ברמות למידה שונות בנושא העומד בלבה של העשייה החינוכית בבית הספר הממלכתי דתי.
בעקבות ביקור שערך מפקח בית הספר במרחב הוחלט להזמין לבית הספר את מועצת החמ"ד בראשות ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, ואת מחמ"ד דרום, מר מאיר סבג. הרב פרופ' נריה גוטל השתתף בביקור והציג בפני העמיתים לעבודה ולרוח את חלקה של המכללה במיזם.
ד"ר אברהם ליפשיץ ציין את החשיבות בשיתוף שבין האקדמיה לשדה וקרא לכלל מנהלי בתי הספר באשדוד להביא את תלמידי בית ספרם לפעול במרחב ולהעלות את נס הציונות הדתית.
בשיעור הסיכום יכלו הסטודנטיות לצפות בצילומים שנשלחו מבית הספר ובהם ניתן להבחין בחוויית הלמידה של התלמידים במרחב "מהבטחה למדינה". בשיחת המשוב על התהליך, התכנים, דרכי הלמידה ותובנות ממנה, הן תיארו את תהליך הלמידה שעודד אותן לחשיבה ביקורתית בנושאים משגרת החיים תוך פיתוח החשיבה היצירתית מפתרון בעיות ועד לתוצר אישי-קבוצתי.
גב' עליזה ליפסקר, ראש המסלול ליסודי סיכמה:
אין למידה טובה יותר אלא אם יילמד מודל תאורטי ובעקבותיו ייעשה יישום והתנסות המודל בשדה ההוראה והלמידה. בתקופה האחרונה אנו שומעים את המושג "למידה משמעותית" נישא בפי כול. אחת ההגדרות של למידה משמעותית, על פי פרופ' יורם הר פז, היא, "מעורבות בלמידה והבנה בתוצר". אין ספק שאכן סטודנטיות המסלול לחינוך יסודי, שנה א', היו מעורבות בלמידה ומבינות בתוצר ששמו "מרכז למידה". מי שיראה את המרכז ואת תכניו, את עושר הדרכים ללמידת התכנים הציוניים לאומיים, דתיים. יבין כיצד אפשר ללמד היסטוריה וגאוגרפיה בדרך חווייתית ובלמידה משמעותית אחרת, שתביא את התלמיד להיות לומד המעורב בלמידה ומבין בתוצר.

מסלול הגיל הרך בסיור בזכרון יעקב

מאת לוזית אודסר,
מרכזת מסלול הגיל הרך

לאחרונה יצאו סטודנטיות מסלול הגיל הרך לסייר ברחובות זכרון יעקב הקסומים ובסביבותיה.
מטרת הסיור הייתה לחוות חוויה של יחד, שיתוף וגיבוש מסלולי תוך למידה משמעותית מותאמת לגיל הרך. התחלנו בסיור מודרך בבית הקברות וברחוב המייסדים של זכרון, שם למדנו על המתיישבים הראשונים במושבה, הקשיים שאִתם התמודדו, דרכי ההתמודדות וההתפתחות של המושבה. בפתח בית הכנסת המרכזי שמענו על הברון רוטשילד, על מעורבותו ותרומתו למושבה. דנו במצב המורכב שבו תרומת הברון אפשרה למושבה להתקיים ולהתפתח וכן על פקידי הברון שמיררו את חיי האיכרים. לאחר שלמדנו והחכמנו מעט, המשכנו לגני רמת הנדיב.
בעת הכנת הסיור הציע צוות ההדרכה של רמת הנדיב פעילות בגינות הלימודיות. תחילה סירבנו להצעה עקב שנת השמיטה, אך להפתעתנו התברר שגני רמת הנדיב שומרים שמיטה! לאור המידע, הוחלט לערוך סיור ופעילות מותאמת לגיל הרך בנושא שמירת שמיטה בגנים (גני הצמחים וגני הילדים).
באתר גני רמת הנדיב פורסם:
ברמת הנדיב מקיימים את שנת השמיטה במובן החקלאי, על פי הלכות שקבעו חז"ל (בארמית):
אוקמי – המשך עבודות הדרושות להמשך הקיום ולמניעת נזק משמעותי לעצים, לצמחייה בגן ולפארק.
אברויי – הימנעות מעבודות שנעשות במטרה לשפר ולפתח.
העבודות בגן נעשות רק במידת הצורך המחייבת שמירה על הקיים. לא נוטעים עצים או צמחים חדשים. בערוגות ובחלקות האדמה שבהן נשתלו פרחים עונתיים מפזרים רסק עץ לחיפוי הקרקע. גיזום הצמחים מתבצע במתינות ובמטרה לשמרם, ולא כדי לעודד צימוח מחודש (כפי שנוהגים). בשנה זו ייערכו עבודות שאינן חקלאיות או גנניות, ויתמקדו בחידוש המתקנים והתשתיות המיועדים להשקיה ולדישון ומותאמים לנוחות המטיילים.
 
ואכן, בבואנו לגני רמת הנדיב היפים והמטופחים ראינו עדויות רבות לשמירת השמיטה. במקום פרחים עונתיים המקשטים בכל שנה את ערוגות הכניסה לגן הזכרון קיבלו את פנינו אלפי (!) פרחי חרס יפים, צבעוניים ומיוחדים מאוד, שהוכנו בשיתוף מועדוני קשישים ברחבי הארץ. כשהתקדמנו בשבילי הגן ראינו את פסלי הצמחים שאינם גזומים. גם בגינת הריחות המיועדת לכבדי ראיה, גינה שבה גדלים צמחי תבלין בעלי ארומה חזקה המזמינים את המסיירים בגינה לקטוף מהם, למולל בין האצבעות, לברך "בורא עשבי בשמים" ולהריח במלוא אוויר הריאות, ראינו עדויות לשמירת שמיטה: חלק מהערוגות שבהן צומחים תבלינים נותרו קרחות ורק שלט עם שם התבלין מעיד על חסרונו. שלט השואל על יחס הברון לשמיטה הוביל אותנו לדיון על פולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט (1889).
חלק נוסף מגני הנדיב כולל גנים שונים, כמו גינה טיפולית, גינת קיימוּת ועוד.
בגינה מזמנת פרפרים למדנו על המונח "טביעת כף רגל אקולוגית", הכרנו עץ נדיב מיוחד ולבסוף ביקרנו בגינה הטיפולית ולמדנו איך ומה אפשר לעשות בגן ילדים עם גן צמחים בכלל השנים ובמיוחד בשנת שמיטה.

כנס מגמות מינהל החינוך

ד"ר חיים שקד,
יו"ר הכנס, מרצה בתכנית לתואר שני – ניהול וארגון מערכות חינוך

מכללת אורות ישראל אירחה השנה את כנס מגמות מינהל החינוך. תחום מינהל החינוך כולל נושאים שונים, כמו מנהיגות חינוכית, מדיניות חינוכית, תהליכי שינוי במערכות חינוך ועוד. אחת לשנה מתקיים כנס המשותף לכל המוסדות האקדמיים המלמדים תחום זה. השנה זכתה המכללה לארח את הכנס, תחת הכותרת "מנהיגות חינוכית בעידן של תמורות: מחקר ומעשה".
לכנס הגיעו משתתפים רבים: חוקרים שבאו להציג את מחקריהם; ראשי מכללות, ראשי חוגים וראשי תכניות, שבאו ללמוד על המחקרים העדכניים; מרצים וסטודנטים מאוניברסיטאות ומכללות; ואורחים רבים נוספים. עבור רבים ממשתפי הכנס הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם מגיעים לקמפוס אלקנה של המכללה, ולחלק מהם היה זה ביקור נדיר "מעבר לקו הירוק".
הרב פרופ' נריה גוטל בירך את באי הכנס תוך שהוא קושר את תכני הכנס לדמויות מפרשות השבוע – משה רבנו ובלעם הרשע. הכנס נפתח בהרצאות של פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק, שהשווה בין המנהיגות בתחום הרפואה למנהיגות בתחום החינוך, ושל גב' דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, שהגדירה את מטרותיה העכשוויות של מערכת החינוך ושל מנהיגיה.
החלק המרכזי של הכנס היה המושבים המקבילים. התקיימו שמונה מושבים שבהם הוצגו 38 מחקרים הנערכים בימים אלה בתחום מינהל החינוך. המחקרים עוסקים בנושאים המעסיקים כעת את מערכת החינוך ואת מנהיגיה, כמו רפורמות, תקשוב, הכשרת מנהיגי חינוך ועוד. את המחקרים הציגו 59 חוקרים שבאו מ-14 מוסדות אקדמיים שונים. היו אלה חוקרות וחוקרים, ותיקים וצעירים, יהודים וערבים, מהארץ ומהעולם, בהרצאות ובפוסטרים – מגוון שהעשיר את החוויה האקדמית.
מושב הסיום הציג את המנהיגות החינוכית מנקודת מבט נוספת – חווייתית אמנותית, כאשר כלל באי הכנס נטלו חלק בתאטרון משתף (פלייבק) שעסק במנהיגות חינוכית. ועדת הכנס חתמה את היום בתודה לכל צוות המכללה שנרתם בכל מאודו להצלחה. הכנס זכה לתגובות נלהבות מכל משתתפיו, ששיבחו הן את הרמה האקדמית הן את הארגון הלוגיסטי.

"המורה הצעיר כמוביל דרך"

מאת: ד"ר זאב קאים,
מרכז תכנית הסטאז' בקמפוס רחובות

כנס "יום המורה הצעיר" תשע"ה, לזכרו של מורה המורים מר יחיאל שוקרון ז"ל, עמד בסימן המורה הצעיר כמוביל דרך. הכנס התמקד באתגרים החינוכיים העומדים לפתחם של המתמחים וצייד אותם בארגז כלים יצירתי, ייחודי ומרתק להתמודדות מוצלחת עם אתגרי ההווה והעתיד.
היה מעניין ומרתק.
כמדי שנה, נערך בל"ג בעומר כנס "יום המורה הצעיר" בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל, לזכרו של "מורה המורים" מר יחיאל שוקרון ז"ל שהיה ממייסדי המכללה. יום חגיגי זה מהווה יום שיא למתמחים בהוראה, שבו הם זוכים להעשרה ולחוויה ייחודית בתחומי הלכה וחינוך מפי אנשים בעלי ניסיון עשיר, ייחודיים ופורצי דרך בתחומם.
המושב הראשון נפתח, באופן מסורתי, עם רעיונות תורניים הקשורים לרוח התקופה של ספירת העומר. ראשון לדוברים היה דיקן הלימודים בקמפוס רחובות, הרב ד"ר יחיאל לאש, שהציג את הרקע ההיסטורי למנהגי האבלות בספירת העומר. במוקד דבריו הוא התעמק בדמותו ובתפישתו הייחודית של רבי עקיבא ביחס לחכמי ישראל והקשר של כל זה להשלכות הקשות של מות תלמידיו הראשונים ושמירה על עולם התורה על ידי תלמידיו האחרונים.
בהמשך, זכו המתמחים לדברי ברכות ו"צידה לדרך" מפי דיקן הסטודנטים, הרב ד"ר יוחנן קאפח. הרב התייחס לערך ההתמדה והעקביות בעבודה החינוכית עם התלמידים. גם כשנראה שהמאמצים אינם נושאים פרי – הם כן נושאים פרי. אין להתייאש, ההתמדה פועלת את פעולתה וגם אם ראשית מִצְער – האחרית תִשֹגה מאוד.
במושב השני, מושב החינוך, עסקנו בכישורים הנדרשים מהמורה הצעיר כמוביל דרך. בראשית המושב הציג ד"ר שמחה צ'סנר, נשיא ישיבת "בני חייל" לתלמידים בעלי השראות (= "הפרעות") קשב וריכוז, את עולמו הפנימי של הילד המאתגר בכיתה. במהלך ההרצאה למדו המתמחים להכיר את הגורמים המשפיעים על התפקוד הלימודי, ההתנהגותי והחברתי של הילד המאתגר בכיתה, ולראות את התנהגותו ואת עולמו הרגשי באופן מכיל ומקדם את תהליך הלמידה. במהלך הדיון שהתפתח סיפק ד"ר צ'סנר תובנות מניסיונו העשיר בתחום ארגז כלים להתמודדות הוליסטית עם התלמיד המאתגר בכיתה. אין ספק שהייתה זו חוויה ראשונה ומעשירה בחומר (מעשי) וברוח שהמתמחים חוו.
האורח השני במושב היה מר עזרא היידו, מומחה בתחומי אימון, גישור והנחיית קבוצות. בהרצאתו עסק מר היידו במושג "תקשובת" – פיתוח תקשורת משמעותית בין המורה לתלמידיו, שאם היא צולחת, הרי הכול נראה אחרת. במהלך המפגש הוא הציג בפני המתמחים כלים לרכישת אמון ולהיכרות מעמיקה עם התלמידים, מתוך הנחה שהמורה חייב להכיר היטב את הרקע האישי, את הכוחות ואת החולשות של כל תלמיד בכיתתו. המתמחים ראו כיצד ניתן לשלב את הכלים בעבודת המורה בפועל.
נראה כי המתמחים שגילו מעורבות פעילה לאורך השיחות בכנס נתרמו רבות, הן בפיתוח השקפה חינוכית הוליסטית הן בתפקוד יעיל יותר אל מול אתגרים בשדה החינוך. אנו מייחלים ומאמינים שהנהנים והנתרמים הגדולים מפֵּרותיו של הכנס יהיו תלמידיהם לעתיד של המתמחים.
נקווה בסיעתא דשמיא להגשים בדרך זו את דבריו של הרב נריה זצ"ל:
"לכל מחנך צריך שיהיו שתי אהבות ושלוש אמונות:
אהבה לתלמידיו,
אהבה למקצוע שלו,
אמונה בכוחותיו כאדם וכמנהיג,
אמונה בערכים שמבקש להקנות לתלמידיו,
ואמונה בתלמידיו כי יספגו את מה שמשקיע בהם".
 (הרב משה צבי נריה זצ"ל, "לימוד וצמיחה", עמ' 103).

הרבנית והאנייה של ערוץ שבע

מאת הרבנית ד"ר נעמי שחור
ראש ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה

הרבנית שולמית מלמד, מנהלת ערוץ שבע ורעייתו של ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד, הוזמנה למכללה כמרצה אורחת לסיום קורס "נשים יהודיות בעת החדשה".
הקורס נלמד במסגרת ההתמחות להיסטוריה ועסק בצמתים השונים של עם ישראל בעת החדשה בכלל, ונשים יהודיות בפרט. נידונו השאלות האישיות, האידאולוגיות והרוחניות שהעסיקו נשים בתקופות שונות: תקופת ההשכלה באירופה, העליות השונות לארץ ישראל, שנות השישים וצמיחת הפמיניזם בארה"ב, ומקומן של נשים במדינת ישראל. מקום מיוחד בקורס ניתן לנשים דתיות במדינת ישראל הן במסגרת תנועות פמיניסטיות הן בתנועות אחרות כמו "גוש אמונים" וההתיישבות ביש"ע.
הרבנית מלמד שיקפה בהרצאתה את התמורות הרבות שעברו על נשים דתיות בעשורים האחרונים. היא סיפרה על הבית שבו גדלה, החשיפה לעולם הישיבות וההחלטה להתחתן ולהיות אשת אברך הקשור לישיבת מרכז הרב, דבר שהיה חריג בתקופתה. היא שיתפה את הסטודנטיות בהכרעות השונות הקשורות להיותה נשואה לאדם הלומד תורה וכיצד השפיע הדבר על חלוקת התפקידים בבית.
הצעד המשמעותי הבא בחייה, שגם הוא שיקף שינויים בציבור הדתי לאומי, הייתה ההחלטה להקים את היישוב בית אל ב'. סיפוריה על הקמת יישוב צעיר, על כל הבעיות הטכניות והביטחוניות, לצד קשיים ואתגרים מול המשפחה והמרחק מירושלים, פתחו בפני הסטודנטיות צוהר רחב לדברים לא שגרתיים.
צעד נוסף חשוב שהרבנית סיפרה עליו היה היזמה להקמת ערוץ הרדיו "ערוץ שבע". היא סיפרה על הרעיון של קניית אנייה ושידור מלב ים, ועל הצעדים הראשונים והקשים בתחום הרחוק ממנה וממשפחתה – תחום התקשורת. סיפוריה על השאלות השונות – הכספיות, הטכניות והמהותיות – שהיא צריכה הייתה להכריע בהן, עוררו עניין רב. היא ממשיכה עד היום בניהול התחנה ובהכנסת שינויים מתמידים בהתאם למהלכים בעולם התקשורת.
נושא נוסף שהרבנית עסקה בו לאורך ההרצאה היה מעמד האישה היהודייה בכלל, ומעמדה במדינת ישראל בפרט. היא עסקה בשאלת התנועות הפמיניסטיות, מקומן של נשים במשפחה, תפקידיהן ותרומתן המשמעותית הן למשפחה הן לחברה בישראל. שאלת מעמד האישה ובמיוחד תפקידה כיום במערכת הזוגית והמשפחתית, עורר דיון ערני בין הרבנית ובין הסטודנטיות. התייחסויות הנוגעות לחלוקת תפקידים בבית הביא לתגובות חלוקות מצד הסטודנטיות והעלה את שאלת "פער הדורות" בזוגיות כיום לזו 'שהייתה פעם', וההשלכות של שינויים אלו.
הצלחת ההרצאה הייתה בעצם העובדה שהיא נגעה בשאלות המשמעותיות לסטודנטיות כיום: כנשים יהודיות, כאימהות, כדתיות, כישראליות, ומעל לכל – חוויית מפגש עם אישיות שהיא "היסטוריה" של ממש.

"אורות ישראל" ו"תורה מציון" – שיתוף פעולה

כמה יהודים היו במינכן לפני השואה? כמה יהודים חיים במינכן כיום? אצל כמה מהם אפשר לאכול (בוודאות) אוכל כשר? לתשובות עוד נגיע, אך עוד קודם לכן נבהיר שזה הבסיס הראשוני למלאכה המורכבת הניצבת בפני חברי "כולל תורה מציון" שעושים מלאכת קודש לא קלה בקהילת מינכן.
"תורה מציון" הוא ארגון המתמקד בהפצת יהדות בתפוצות: במינכן ובמוסקבה, בוושינגטון, בדרום אפריקה ובאוסטרליה – כל מקום לפי אופיו ולפי ייחודו, אך מכנה משותף לכולם: חינוך יהודי. בדרך של שיעורים ושל חברותות, של מפגשים ושל "אירועים", הן לימודיים הן "חברתיים". כל האמצעים טובים, ובלבד שהמטרה תושג.
"תורה מציון" פנתה לפני מספר שנים למכללת אורות ישראל, בהיותה המכללה הגדולה והאיכותית במסגרת החמ"ד, וביקשה להסתייע בה ולשתף אתה פעולה. המכללה אכן מסייעת באופנים שונים, כולל גם הצעת אפשרות ללומדי המכללה – נשים וגברים כאחד – לערוך הכשרה במסגרת המכללה לקראת שליחות קצרת-מועד בחו"ל.
לאחרונה ביקשו ראשי "תורה מציון" להציג בפני נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, את פועלם. הרב גוטל "קפץ" אפוא למינכן לביקור-בזק בן יומיים, דחוסים ואינטנסיביים. ראש הכולל, הרב אליעזר נוי ורעייתו, אירחו אותו בחמימות רבה ולצד יתר חברי הכולל דאגו לחשוף לפניו את פועלם. חלק ניכר מעשייתם מופנה לציבור הסטודנטים. צריך לזכור שאוכלוסיית יהודי מינכן מורכבת כיום ברובה מבני מהגרים ממדינות "חבר העמים" (לשעבר) ומבני ישראלים "יורדים", ולצדם גם סטודנטים מישראל שהגיעו ללמוד באוניברסיטאות המקומיות. אלה וגם אלה רחוקים לרוב מתורה ומצוות. לא קל "להגיע" אליהם; קשה מאוד "להתחבר" אליהם.
הרב גוטל נכח אפוא ב"מסיבת פונדו" שלצד הקולינריה החביבה התמקדה בהלכות ובהליכות ספירת העומר – משחק פדגוגי; הוא ראיין שני סטודנטים (מאורסים!) שהתקרבו ליהדות בזכות "תורה מציון" ופניהם לעלייה ארצה; פגש את מנהל בית הספר היהודי (כיתות א–ד); מורה ליהדות בתיכון הכללי; את שני סגניו של הרב המקומי; את מנהלי "אקדמיית יאנוש קורצ'אק" הנתמכת על ידי הסוכנות היהודית ועוד. אחת מגולות הכותרת הייתה פגישה עם נשיאת הקהילה היהודית, מהנשים המשפיעות ביותר בפוליטיקה הגרמנית בכלל, פגישה שלא הייתה מתוכננת בשל סדר יומה העמוס, ובסופו של דבר התקיימה והייתה לבבית מאוד.
ועתה נשוב לשאלות שלעיל: ובכן, כ-11,000 יהודים גרו במינכן לפני השואה. ממשלת גרמניה עשתה ועושה מאמצים "להחזיר עטרה ליושנה" (?) ו"הצליחה" להגיע לכ-9,000 יהודים הגרים כיום במינכן (לא ניכנס לשאלת "מיהו יהודי" בספירה זו), אולם אם חשקה נפשכם לאכול כשר, בוודאות, הרי שאין יותר מעשרות בודדות של משפחות אצלם תוכלו לסעוד!
זה בתמצית, וממש על רגל אחת, האתגר הניצב לפני השלוחים – "להשיב לב בנים".
לא קל. ללא ספק רק המסירות, האמונה והתקווה, הם המניעים את עשייתם הברוכה של השליחים, גם אם הסבוכה. מכללת אורות ישראל שמחה, כתמיד, לסייע, ובשם ה' נעשה ובע"ה נצליח!

פרסי הצטיינות אקדמית לסטודנטיות

מאת הרב ד"ר משה רחימי,
דיקן הסטודנטים (קמפוס אלקנה) וראש בית הספר לתואר שני

סטודנטיות לתואר ראשון במכללת אורות ישראל כותבות בשנה ב' ללימודיהן סמינריון מחקרי בתחומי היהדות. הן עוברות תהליך שתחילתו לימוד והתנסות בכתיבה אקדמית, וסופו – עבודה סמינריונית מחקרית ראויה ומוקפדת.
המכללה, האמונה על מצוינות אקדמית (בצד, וכמו גם, מצוינות תורנית, חינוכית ופדגוגית), מבקשת לעודד את המחקר במעגלים שונים, אף של הסטודנטיות לתואר ראשון.
כחלק מפעולות המכללה לעידוד קידום הלמידה המחקרית, הוחלט להעניק בכל שנה פרסי הצטיינות לעבודות שהן העידית הנבחרת. העבודות המומלצות על ידי המנחים עוברות שלושה מעגלי שיפוט עד לבחירת שלוש העבודות הנבחרות.
לתהליך זה שתי תוצאות. האחת, דחיפה וקידום הסטודנטיות במחקר ובכתיבה אקדמית, והשנייה, עבודות מחקר ראויות הגורמות לקורא הנאה רבה. אף שכל כותבות העבודות מתאמצות להפיק עבודה מיטבית מתחת ידן שלא לשם פרס, אין ספק שפרסים אלו מעודדים ומגבירים מוטיבציה ומהווים נדבך נוסף בעידוד ובטיוב המחקר האקדמי במכללה.
לוועדות השיפוט הוגשו שתים עשרה עבודות מצטיינות, אשר עברו שני מעגלי שיפוט, ומתוכן נבחרו שלוש הטובות ביותר.
בשנה זו חולקו פרסי ההצטיינות לעבודות הבאות:
מקום ראשון:    אוריה רשף (דהן): ילדים במנזרים בתקופת השואה, בהנחיית הרב ארי שבט;
מקום שני:      עטרה שלומוביץ: זלגו עיניו דמעות – לדמותו של ר' אלעזר בן הורקנוס, בהנחיית הרב ד"ר אוריאל טויטו;
 מקום שלישי:   מזל כהן (אינגדה): הלכות הכשרות בביתא ישראל בהשוואה להלכות הכשרות בשולחן ערוך, בהנחיית הרב ארי שבט.
הנהלת המכללה וסגל המרצים מברכת את כל המועמדות כולן ובעיקר את הזוכות בפרסי ההצטיינות. אנו שמחים וגאים בהישגיהן ומעודדים אותן להמשיך ולצעוד בשבילי הלימוד והמחקר.

כנס עמדו"ת התשיעי, תשע"ה

בחודש אייר התקיים בקמפוס רחובות כנס עמדו"ת התשיעי של המכללה. נושא הכנס המדעי-מחקרי היה "כשיהדות פוגשת מודרנה" – יחסה של יהדות לאתגרי העת החדשה.
את הכנס פתחו בדברי ברכה נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, ויו"ר המועצה האקדמית, פרופ' ישראל ריץ'.
במושב המליאה שפתח את הכנס שמענו שלוש הרצאות מאלפות: הראשונה, מפי מנחם (מריו) קליין, שופט בית משפט השלום בתל אביב בנושא, "מעולמו ואולמו של השופט הדתי בישראל". בין היתר עסק השופט קליין בשאלת סמכות בתי המשפט – האם אין הם בחינת "ערכאות", ובאפשרויות הפסיקה בבתי המשפט בהתאם למשפט העברי. השופט קליין הציג בכנות ובפתיחות את מורכבות מלאכת השפיטה של שופט דתי המחויב לחוק במדינת ישראל, וזאת הוא עשה במגוון דוגמאות.
ההרצאה השנייה הייתה מפי הרב אריה שטרן, הרב הראשי של העיר ירושלים. בהרצאתו, שנושאה היה "התמודדות ההלכה עם החידושים המודרניים", הוא דן בדוגמאות שונות של ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית והיחס ההלכתי אליהן. ככל שהדברים חדשים יותר, רבות יותר הגישות ההלכתיות כלפיהן, כיוון שעניינים אלו לא נידונו בעבר בספרות הפסיקה ויש צורך לדמות מילתא למילתא. נדונו על ידו סוגיות שונות, החל ב"מצות יד – מצות מכונה", כלה בפונדקאות, ועוד שבתווך.
את ההרצאה השלישית נשאה פרופ' שולמית לבנברג, מומחית לביו-הנדסה בטכניון. נושא הרצאתה היה, "הנדסת רקמות ותאי גזע". ההרצאה עסקה בנושא מחקרה שבו התפרסמה כאחת החוקרות המובילות בעולם. האפשרות לפתח תאים שניתן ליצור מהם איברים שונים אשר יושתלו בחולים הזקוקים לאיברים אלו, היא חדשה ומאתגרת. בעקבותיה מתעוררות גם שאלות רבות, הלכתיות ואתיות כאחד. התרשמנו עמוקות מהתפתחות המחקר בתחום זה, כמו גם מאישיותה המיוחדת של החוקרת הציונית-דתית.
לאחר מכן התקיימו שלושה מושבי הרצאות מקבילים שניתנו בהם הרצאות על ידי חוקרים מן המכללה ומחוצה לה, בנושאים שונים ומגוונים הקשורים לנושא הכנס: אישים ושיטות, חברה דתית, אמנות ואתיקה, קהילות ישראל, מדע וטכנולוגיה, חילון וחילונים, חינוך, ועוד.
חתם את הכנס מושב מליאה – פנל בנושא "החמ"ד: השתלבות במודרנה מתוך תורה?", בהנחיית הרבנית ד"ר לאה ויזל. שלושת חברי הפנל, הרב יונה גודמן, הרבנית ענבל מלמד וגב' מירי שליסל, עסקו בשאלות חינוכיות רבות הקשורות למודרנה ותורה, בין היתר: התמודדות מחנכים והורים עם אמצעי התקשורת והתקשוב המודרניים, הזמינים לרוב ככל בני הנוער; העמדת התורה במרכז החיים, גם חיי המעשה; הדרך החינוכית המתאימה להצמחת "בעלי בתים" העוסקים בכל תחומי החיים, המונחים ומודרכים על פי דרכה של תורה, ועוד.
ריכז את הכנס: הרב ד"ר יחיאל לאש.

ערב השקה לספר חדש מאת הרב ארי שבט

ערב השקה ועיון לרגל הוצאת ספרו של הרב ארי שבט: "להרים את הדגל – על דגל ישראל והדיבור בעברית"

אנו שמחים להזמין אתכם, בליל ג', ח' בסיוון (26 במאי), לבית הרב קוק בירושלים (ראו פרסום כאן), לערב השקה שנקיים בע"ה לכבוד הרב ארי שבט, מחנך ומרצה מסור במשך שלושה עשורים במכללה, ולשעבר ראש מדרשת ת"ל אורות, לרגל הוצאת ספרו החדש בנושא "סמלי הציונות במקורות היהדות ובעידן המודרני והאוניברסלי". נושא הערב הוא: "ציונות ופוסט-ציונות", והמרצים הם:

הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל

ישראל הראל, יו"ר ומייסד מועצת יש"ע, וחתן פרס מוסקוביץ לפעילות ציונית בשנת תשע"ה

הרב ארי שבט, מחבר הספר "להרים את הדגל".

העצמה נשית של סגל המרצות עם הפנים להעצמת הסטודנטיות

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, דיקנית הסטודנטיות (אלקנה) ודיקנית לימודי החוץ

סגל מרצות המכללה התכנס לערב חווייתי ומיוחד בנושא: "העצמה נשית של סגל המרצות עם הפנים להעצמת הסטודנטיות". כמיטב המסורת במכללה נהנינו מאירוח חם שתרם לאווירה הטובה ועל כך תודה לצוות התפעול המיוחד שלנו ולעדנה הוך.

דברי תורה ופתיחה נשא נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, אשר בירך על היוזמה והותיר את המתכנסות לדיוניהן. הרבנית ד"ר לאה ויזל הציגה את הרציונל המונח בבסיס המפגש. כל אחת מהמשתתפות הציגה את עצמה, את תחומי מחקרה ותחומי העיסוק שלה. את הדיון הנחתה ד"ר ציפי ריין שהייתה מיוזמות הכינוס. מתוך הדברים התברר כי מסביב לשולחן התקבץ עושר אנושי מיוחד שיש בכוחו לתרום רבות לסגל המרצות ולסטודנטיות במגוון הקשרים, לאו דווקא אקדמיים, לרבות מאמנות אישיות, מתמחות בהוראה מתקנת, שחקנית בתיאטרון פלייבק נשי ועוד. בדיון פתוח הועלו סוגיות שונות הקשורות לחיי המכללה ולחיי האקדמיה. 

המשתתפות שמחו על ההזדמנות להתכנס וראו חשיבות בקיום מפגשים מעין אלו. על דעת כולן סוכם על קיומם בתדירות של פעם אחת בסמסטר בפורום רחב וחבירה לפורומים מצומצמים לעיסוק בסוגיות ספציפיות. הדיון המרתק נמשך מעל המצופה ולפיכך הלימוד שהכינה גב' מירב שפירא נדחה למפגש הבא. כולן יצאו בהרגשת "טעם של עוד". מאז ממשיכות להגיע תגובות נלהבות על החשיבות שבמפגש ובפתיחה של נושאים חשובים לדיון ולחשיבה משותפים.

סדנה לניהול כלכלי נבון שהתקיימה במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, בשיתוף עם ארגון "פעמונים"

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, דיקנית הסטודנטיות (אלקנה) ודיקנית לימודי החוץ

לאחרונה הסתיים מחזור שני של סדנה לניהול כלכלי נבון שהתקיימה במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, בשיתוף עם ארגון "פעמונים". סדנה זו היא ביטוי להשקפת עולם עקרונית של המכללה, שלפיה הכשרה מיטבית של מחנכות העתיד מחייבת העשרת עולמן של הסטודנטיות במגוון רב של הקשרים ואף דאגה לרווחתן.

לפי תפיסת המכללה, תפקיד המחנכת אינו מתמצה אך ורק בהעברת ידע ויש ליתן לכך ביטוי בשנות ההכשרה, הלכה למעשה. בסדנה נהנו סטודנטיות המכללה ובני זוגן, המתגוררים בקמפוס המכללה במגורי הנשואים, ממפגשים מועילים ומהנים שהתקיימו בשעות הערב. בשל הביקוש הרב נפתחו שתי סדנאות במקביל, שהועברו על ידי מר מוטי גלבוע ומר שי דוידוביץ' מארגון "פעמונים".
במסגרת המפגשים קיבלו הזוגות כלים מעשיים לתכנון כלכלת התא המשפחתי: חשיפה למושגים כלכליים בסיסיים, הסבר על תנאי הפנסיה והתנאים הסוציאליים במקומות העבודה ומשמעותם לטווח הרחוק, משמעות הריביות בגין הלוואות והשקעות, בניית יחס נפשי נכון אל הממון ועוד. יתרונה הבולט של הסדנה נבע מכך שהיא נבנתה עבור אלה הנמצאים פחות או יותר באותו שלב של חייהם ומתמודדים עם אתגרים פיננסיים דומים. הלמידה כללה אף למידה מניסיונם של המשתתפים. במכתב תודה שנשלח מטעם הזוגות נכתב: "אנו רוצים להודות לכם על כך שארגנתם את הסדנה של ארגון פעמונים. פתחתם לנו פתח לסדנה חשובה מאין כמותה שלא בהכרח היינו הולכים אליה מעצמנו. סדנה כזו חיונית מאוד עבור כל אחד וממש קריטית ובזמן הנכון עבור זוגות צעירים. יתרה מכך, מהנתונים שנחשפנו אליהם בסדנה 60% מאזרחי המדינה נמצאים במינוס. על כן אנו מרגישים שהקדמתם רפואה למכה אפשרית בעתיד, לפחות עבור חלק מן הזוגות". בכל ימות השנה, ובמיוחד בערב ליל הסדר, בו כה מודגש ערכו של הסדר בחיים, ראתה המכללה חשיבות בהקניית כלים לעריכת סדר ביתי- פנימי נבון גם בהקשר הכלכלי.

פרויקט הוראה פרטנית בהתמחות לאנגלית

הסטודנטיות בהתמחות לאנגלית בפרויקט הוראה פרטנית בעבודה המעשית

מאת ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות לאנגלית

במסגרת ההתנסות המעשית של הסטודנטיות בהתמחות לאנגלית, נעשים מאמצים ליצור חוויית התנסות משמעותית לסטודנטיות שתהווה גם תרומה ייחודית לבית הספר המאמן.

תהליכי העבודה המעשית נעשים באופן מיטבי כאשר הן בית הספר הן פרחי ההוראה יוצאים נשכרים מהתהליך. לשם כך עלינו להבין מה הם צורכי בית הספר המאמן ולהציע תכנית בהתאם לצרכים שהועלו.

בעבודה המעשית, המתקיימת השנה באולפנת דרכי נועם בפתח תקווה, הציעה המדריכה הפדגוגית ד"ר חיה כץ למנהלת האולפנה הגב' אסתר קיזלשטיין לשלב את הסטודנטיות המתנסות בהוראה בליווי פרטני לתלמידות כיתה ז' בעלות קשיים בקריאה ובהבעה בעל פה, הזקוקות לקידום מעבר למתאפשר במסגרת הוראה הרגילה.

ד"ר כץ סיפרה למנהלת האולפנה כי בבתי ספר אחרים לקחנו כיתות שבהן היו תלמידים הזקוקים לליווי פרטני והקפצנו אותם קדימה. כעת הם מתכננים מערכות שעות לפי היום שבו אנו מגיעים כדי שנוכל לחזור על הפרויקט בכיתות הנדרשות לעזרתנו. המנהלת, שבתחילה הסתייגה משילוב פרחי הוראה בבית הספר, הבינה כי מדובר בתהליך עמוק ורציני ואישרה כניסת סטודנטיות הן לתצפיות הן להוראה לפרויקט שכינינו בשם "mini-project", כדי לבדלו מתהליכי ההוראה וההתנסות הרגילים עם הכיתה ה"גדולה".

לפרויקט נרתמה גם המורה לאנגלית, גב' דינה פישר (בוגרת ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל). היא תכננה את יחידות ההוראה כך שתתאפשר למידה פרטנית בשיעורים אלה. בתחילת השיעור המורה הקנתה את החומר העיקרי, ואת התרגול והיישום ביצעו הסטודנטיות באופן פרטני עם התלמידות. באופן זה כל סטודנטית התאימה את החומר לתלמידות שלה. לעתים עלה צורך לחזור לרמה של כיתה נמוכה יותר ולחזק קריאה או אוצר מילים שעדיין חסר ללומדות. 

נושאי הלימוד נלקחו מספר הלימוד וחוברת העבודה הרגילים. בחלק מן השיעורים הוקנו מיומנויות קריאה וכתיבה; בחלק – תבניות דקדוקיות; ובחלק התקיימו שיחות על תחביבים ופעולות המתקיימים לאחר הלימודים. כל אלה יצרו אווירה תומכת בין הסטודנטיות לתלמידות, העלו את המוטיבציה שלהן והעשירו אותן באוצר מילים וביכולת להתבטא בעל פה ובכתב.

לדברי המורה, גב' פישר, "הפרויקט בכיתה ז' משמעותי וייחודי מאוד מאחר שהסטודנטיות עובדות באופן קבוצתי ופרטני עם הבנות. הן יוצרות עמן יחס אישי נוסף על לימוד השפה האנגלית שנעשה בהתאמה לרמת הבנות. הלמידה בקבוצות הקטנות מאפשרת יחס אישי, נותנת מענה לצורכי הבת ונותנת לסטודנטית לראות את התקדמות הבת והקבוצה במהלך השנה".

אף הורי התלמידות המשתתפות בפרויקט גילו עניין ומעורבות בתהליך. גב' פישר ציינה כי הורי אחת התלמידות התקשרו אליה ושמחו לציין שזו השנה הראשונה שבה בתם אוהבת אנגלית ומכינה את השיעורים.

המנהלת, גב' אסתר קיזלשטיין, עודכנה במהלך הפרויקט והיא מלווה את התהליך בסיפוק רב.

לסיכום הפרויקט קיימנו שיחות משוב עם הסטודנטיות ועם התלמידות המשתתפות בפרויקט.

הסטודנטית גב' נעה זילברשטין (וטלמכר) כתבה לאחר המפגש השלישי: "הופתעתי שהספקנו כל כך הרבה וסיימנו את כל הדפים. השגנו את המטרה כי התלמידה 'שלי' קראה לאט את המאמר כולו והשיבה על כל שאלותיי במהלך הקריאה. כל כך שמחתי שהיא זכרה את כל המילים שלמדנו יחד מספר שבועות קודם לכן. הבחנתי כי לראשונה התלמידה לא התביישה לקרוא בקול, לא היססה, וקראה די טוב. היא הצליחה להשיב על כל השאלות".

הסטודנטית גב' ציפי שרייבר כתבה לאחר המפגש הרביעי: "כשנכנסתי לכיתה חשתי שהיחסים שלי עם ת' מתחילים להיבנות, משום שת' חיפשה אותי, ניסתה לתפוס את תשומת ליבי על ידי נפנוף לשלום ושמרה לי מקום בכיסא הצמוד אליה [...] המשכנו לעבוד ות' קראה יפה מאוד, אך הבחנתי כי היא מבלבלת בין האותיות w ו- u. תרגלתי אתה את האותיות הללו והראיתי לה מילים עם האותיות תוך הדגשת ההבדלים ביניהן [...] חשתי שזה היה שיעור טוב. היה לנו מספיק זמן לעבוד על 'הדברים הקטנים' ואני מקווה שאוכל להקנות לה אסטרטגיות נוספות שיסיעו לה בעתיד להסתדר בכוחות עצמה".

הסטודנטית הדס פנחסוב קיימה ריאיון עם שתי התלמידות המודרכות "שלה", במהלכו אמרה ע', אחת התלמידות: "בלמידה קבוצתית אני מרגישה שלסטודנטית הרבה יותר קל לזהות את הקושי שלי ולעזור לי מאשר כשלומדים בצורה כיתתית. הלימוד הקבוצתי מאפשר לי גם ללמוד עם בנות ברמה שלי פחות או יותר וזה כיף. אנחנו שוות וקצב ההתקדמות שלנו שווה פחות או יותר. הרבה יותר קשה לנו ללמוד ביחד כשיש פערים גדולים בין הרמות. בנוסף, הלמידה עם הסטודנטיות הרבה יותר מעניינת – יש תחרויות, משחקים והפעלות שגורמות לשיעור להיראות הרבה יותר כיפי ומהנה. הסטודנטיות גם מאוד נחמדות – הן שילוב של מורה וחברה וזה כיף ללמוד בצורה כזאת שיש שיחה זורמת ושהן באמת מבינות אותנו. בנוסף, לפעמים אנחנו מרגישות שהמורה רוצה להתייחס ולעזור לכולן אבל זה קשה ולכן אנחנו מתפספסות מדי פעם, לכן הלימוד עם הסטודנטיות נותן לנו את היחס האישי שחסר לנו".

ובנושא אחר אמרה ח' בהתייחסה לפעילות שהשאירה בה רושם מיוחד: "הסטודנטית הכינה לנו משחק זיכרון (לאוצר מילים) והלהיבה אותנו לאורך כל המשחק. היא גם השתתפה בעצמה וזה היה ממש כיף. אנחנו זוכרות שבסוף השיעור, כשהסטודנטית רצתה לקחת את הכרטיסים אתה, ביקשנו ממנה להשאיר את הכרטיסים אצלנו כדי ללמוד אתם להכתבה ואז בהפסקות במהלך השבוע שיחקנו במשחק וכך התכוננו להכתבה. אנחנו חייבות לספר לך שאנחנו זוכרות את המילים עד היום!".

בתשובה לשאלה, "מה לקחתן אתכן מהשיעורים לעתיד? האם היה משהו חדש שלמדתן?", השיבו שתי המרואיינות: "למדנו איך לומדים נכון. אסטרטגיות למידה. לדוגמה, איך לגשת לקטע חדש שלא קראנו עד כה. הבנו שקודם כדאי לקרוא את השאלות ורק אז לגשת לטקסט. ככה הקריאה ממוקדת וקלה יותר. פעם היינו קוראות את הטקסט, קוראות את השאלות ואז שוב ניגשות לטקסט והלמידה הייתה הופכת לארוכה ומתישה. כל החשק לקרוא קטע חדש היה יוצא. למידה ממוקדת זה משהו שפחות התמקדנו בו בכיתה".

לסיכום, הצלחנו ליצור פרויקט במצב win-win שבו משילוב פרחי ההוראה נשכרים התלמידות והוריהם, המורה והנהלת בית הספר.

אירוע הוקרה לכוריאוגרפית והרקדנית הגב' אשרה אלקיים

מאת צוות המסלול למחול

ביום שלישי, ד' בניסן (24 במרץ), התקיים בקמפוס אלקנה אירוע הוקרה לכוריאוגרפית והרקדנית, הגב' אשרה אלקיים, מרצה במסלול למחול ותנועה, לרגל קבלתה את פרס שרת התרבות לאמנים ותיקים על תרומתה לתרבות בישראל. הפרס ע"ש אריק איינשטיין הוענק לגב' אלקיים בטקס ממלכתי שהתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות.

התכנית נפתחה בדברי ברכה של הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה. לאחר מכן הוקרנו קטעים מיצירותיה ותמונות מתוך עבודות מחול שיצרה ללהקת בת שבע, ללהקה הקיבוצית, ללהקת ענבל ועוד. גב' ציונה שבתאי, מבוגרות המסלול, שהייתה סטודנטית של אשרה וכתבה עליה את עבודת הסמינריון שלה, שיתפה בקטעים מתוך מחברותיה של אשרה שליוו את תהליך העבודה בסטודיו על היצירה  "אני הלכתי אז".

אשרה למדה אצל "כוהנת" המחול הגדולה מרתה גרהאם בניו יורק ולאחר מכן, בתחילת שנות השישים, למדה בבית הספר הגבוה לאמנויות "ג'וליארד". עם חזרתה לארץ היא הוזמנה ליצור עבור כל הלהקות הגדולות ועשייתה המקצועית מהווה אבן דרך משמעותית בצמיחת המחול בישראל.

לכבוד המאורע הגיעו מכתבי ברכה מרגשים מבוגרות, סטודנטיות וצוות המסלול למחול, אשר זכו ללמוד מאשרה ולספוג מאישיותה היוצרת הייחודית. 

מדברי הסטודנטיות: "מעבר לידע המקצועי, לימדת אותנו אנושיות, יצירתיות ואהבה למחול ובכלל לסובב אותנו"; "בכל מיני הזדמנויות שמענו אזכורים עלייך, ולאט לאט התברר לנו שאנחנו זוכות ללמוד אצל דמות כל כך מרכזית ומוערכת בעולם המחול, שבצניעות אופיינית חוסכת מאתנו את הידע הזה".

אנו מאחלות לאשרה עוד שנים רבות של יצירה ותרומה לתרבות בישראל.

טקס תואר שני בקמפוס אלקנה

בטקס רב רושם ובנוכחות בעלים, רעיות, בני משפחה, ידידים וקהל רב חולקו בקמפוס אלקנה תעודות לבוגרי תואר שני.

כ-160 בוגרים, רובם בני הציונות הדתית אך גם מהמגזר החרדי ואף הממלכתי, סיימו התמחותם בייעוץ חינוכי, בהוראת מקרא וספרות חכמים ולראשונה בניהול ואירגון מערכות חינוך.

בקורסים הנלמדים ברמה אקדמית, מושם דגש מיוחד על הפן היהודי-ערכי הן בתחום הניהול והן בתחום הייעוץ. הטקס נערך במעמד נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, דיקן הלימודים וראש ביה"ס לתואר שני הרב ד"ר משה רחימי, יו"ר המועצה האקדמית של המכללה הפרופ' ישראל ריץ'.

הרב פרופ' נריה גוטל הדגיש בדבריו את עובדת היותם של הבוגרים פזורים בכל רחבי הארץ במגוון תפקידים ובכל המגזרים.

אורח הכבוד היה הפרופ' עלי מרצבך מאוניברסיטת בר אילן שהרצה בפני הבוגרים בנושא הסתברות, סטטיסטיקה ובדיקת ירקות.

חג העישון הלאומי

מאת שרה בר אשר, ראש בית הספר לרפואה משלימה, מכללת אורות ישראל

אחרי שב"ה רובנו נפרדנו מהמנהג המגונה של עישון סיגריות, לא ברור כיצד קורה שדווקא ביום העצמאות אנשים, נשים (ובכללן נשים הרות) וטף יושבים תחת עננת עשן, ולמעשה מעשנים.

דבר אחר, לא ברור לי מדוע כשהורים בוחרים לעצמם סטייקים, פרגיות, שיפודים ועוד כל מיני בשרים משובחים, הם נותנים לילדיהם, את הבשרים הכי נחותים. אז נכון שחשוב שהם יהיו שבעים. ונכון שבבשרים האלה יש גם קצת בשר, ולכן הם בשריים. ונכון שזה מה שהם דורשים. אבל חברים! נקניקיות? אתם באמת לא יודעים מה יש בהם? בואו נתחיל עם העובדה המצערת שהם מכילים חומרים משמרים שנקראים ניטריטים וניטרטים שמה לעשות, אלה הם חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן, בעיקר בקיבה.

כיצד קרה שאנחנו חוגגים את החג הכי ישראלי בנוסח גריל דרום אמריקאי? או אם תרצו כמסיבת ברביקיו אמריקאית? בואו נחשוב: המאכלים הכי ישראליים מתקופת האבות הם לבנה, זעתר ופיתות. תחשבו על זה, זה רעיון מעולה לגיוון. אם אתם מארחים בערב החג, תעשו טובה, עשר בלילה היא שעה גרועה לעיכול סטייקים. ארוחת ערב חלבית בנוסח אגן הים התיכון נראית לי פתרון מוצלח יותר לבטן המסכנה. אהה, וגם פתרון אלגנטי.

מה דעתכם שבחג העצמאות לישראל, תשקיעו בטיול בארץ ישראל? זה יותר ישראלי, יותר חגיגי והכי חשוב זה יותר בריא. לאלה שחייבים בחג לאכול את הכולסטרול שלהם לדעת, אני מציעה הסכם פשרה: צאו אחרי הארוחה עם כל חבורת הקרניבורים שלכם לצעידה. הודיעו לכולם מראש שיביאו נעלי ספורט. זה לא ישרוף את כל מה שאכלתם. אך זה יאזן מעט את הכולסטרול.

נראה לכם שבשר שמועשר בחומרי בעירה הוא מזון בריא? אני מקווה שלא. אני יודעת שישנן הרבה דיאטות הרזיה שמצדדות בהכנת חזה עוף על האש כי הוא מרזה. ואם משהו מרזה, אזי הוא בריא. אז זהו שלא. פחמים שספוגים בחומרי בעירה מבית מדרשו של הנפט הם חומרים מזיקים. אם בחרתם לאכול בשר מהמנגל השתמשו במנגל חשמלי, או כפשרה, במנגל על גז.

למה אנשים חושבים שכדי לא להשמין כדאי לאכול רק את הבשרים ולהימנע מהפיתות? בדקתם כמה קלוריות יש בפיתה? וכמה יש בקבב? בדקתם מהם אחוזי השומן שבפיתה לעומת ההמבורגר? אם אתם רוצים לשמור על הבריאות והמשקל, אכלו 2-3 שיפודים. או חזה עוף עם שפע של סלטים מסוגים שונים כשהם מתובלים בשמן זית ישראלי, לימון טרי וזעתר. היש יותר ישראלי מהתיבול הזה?

מי אמר ששיפוד הוא מילה נרדפת לבשר מטפטף? מה דעתכם על שיפודי דגים? או על שיפודים צבעוניים מירקות, או מפירות בצבעים שונים? אחרי שכבר חוויתם כמעט את הכול, שווה לנסות ריגושים חדשים. ואחרון ולא חביב, בבקשה על תכינו מרשמלו על האש. גם אם הצבע שלו כחול ולבן. אולי בעצם בגלל שהצבע שלו כחול ולבן.